שאלה זו נשאלת שוב ושוב. אני רואה תשובות שמקבלים מורים: "אתה זכאי לאיחוד-משכורות".

רציתי שניכנס קצת יותר לעובי-הקורה ונבדוק, האם באמת איחוד-משכורות זו מטרה כל-כך נחשקת ומועילה.

לצורך העניין ליקטתי את היתרונות והחסרונות של איחוד-משכורות, לפי מה שעלה מהשטח, וכל אחת ואחד יחליטו אם זה מתאים להם או לא.

אז מה זה בכלל איחוד-משכורות?

כל תיכון שהוא שש-שנתי, מורכב למעשה משתי חטיבות – חטיבת-תיכון וחטיבת-ביניים. אמנם הם נמצאים באותו מבנה אך קיימים כשתי מערכות נפרדות.

נקדים ונאמר, שברוב המוחלט של המקרים, מי שמלמד בחטיבת-ביניים, מקבל את משכורתו ממשרד-החינוך בתנאי "אופק-חדש", ומי שמלמד בחטיבה העליונה, מקבל את משכורתו מהבעלות, ומועסק בתנאי "עוז-לתמורה".

מאז שנכנסו לתמונה אופק-חדש ועוז-לתמורה, נוצר פער נוסף בין החטיבות, מבחינת תנאי העסקה והשכר של המורים בבית ספר שש-שנתי.

מי שבמיוחד מרגישים את הפער הזה, אלו המורים שעובדים באותו בית-ספר, גם בתיכון וגם בחטיבה. נוצר למעשה מצב, שהם עובדים באותו בית-ספר, אבל מועסקים על-ידי שני מעסיקים, ומקבלים שני תלושי-משכורת שונים כל חודש.

כל המאמר הקרוב רלוונטי למעשה, רק לנישה מסויימת אצל המורים. אותם אלה שמלמדים בבית-ספר שש-שנתי, ומועסקים גם בחטיבת-הביניים וגם בתיכון. לכל שאר המורים, הפוסט הזה ישמש להעשרה בלבד, או להעביר לעמיתים שמועסקים בשתי הרפורמות במקביל, כי ההסכם הזה לא רלוונטי אליכם.

בשנת 1982 נחתם הסכם איחוד-משכורות, או בשמו הרשמי: "שאילה והשאלת מורים בבתי-ספר שש – שנתיים".

הרציונאל של ההסכם הוא כזה. במקום שהמורה יהיה מועסק על-ידי שני מעסיקים, גם משרד-החינוך וגם הבעלות (עירייה, רשת, עמותה, לא משנה), אחד מהמעסיקים "משאיל" את המורה מהמעסיק השני, ומשלם בשביל המעסיק השני את המשכורת.

כך יווצר מצב שהמורה יהיה תחת מעסיק אחד, וכל המשכורת שלו משתי החטיבות, תיכנס דרך תלוש אחד מסודר.

אל תדאגו – המעסיק הראשון לא פראייר. הוא לא משלם את זה מכיסו. הוא יתחשבן בסוף עם המעסיק השני, ויקבל חזרה את מה שהוא שילם למורה.

אין הכוונה, שהמורה שעושה איחוד-משכורות תחת משרד-החינוך, מעכשיו כל המשכורת שלו תהיה לפי אופק-חדש. הוא ימשיך לקבל גם לפי אופק-חדש וגם לפי עוז-לתמורה, לפי חלקיות משרתו בכל אחת מהחטיבות. אבל הכל יופיע באותו תלוש בצורה מסודרת.

התנאים לזכאות לאיחוד-משכורות

התנאים הבסיסיים כפי שמופיע בהסכם: (מי שרוצה להרחיב יכול לעיין בהסכם עצמו שמופיע בפורטל)

• המורה חייב להיות בעל קביעות אצל המעסיק שדרכו הוא רוצה להיות מועסק ולקבל את התלוש.
• אם הוא קבוע בשתי הבעלויות, הוא יוכל לעשות איחוד רק אצל המעסיק שאצלו הוא קיבל קביעות קודם.
• כדי לקבל איחוד-משכורות ממשרד-החינוך, צריך לעבוד בחטיבת-הביניים לפחות שליש-משרה. כדי לקבל איחוד דרך הבעלות, צריך שיהיה לך בתיכון לפחות חצי משרה.

ישנם עוד סעיפים, אבל אלו הנקודות העיקריות.

אז מה טוב באיחוד-משכורות?

דבר ראשון התלוש מסודר, רואים את כל רכיבי המשכורת בתמונה אחת, ויש כתובת אחת לפנות אליה, שזה המעסיק שדרכו עושים את האיחוד.

בנוסף לזה, כל מי שעובד בשתי עבודות לפחות יודע, שחייבים להוציא תיאום-מס, כדי לא לשלם את מס-ההכנסה המירבי אצל המעסיק השני. (יהיה בלי-נדר מאמר נפרד על תיאום-מס)

גם מורה שעובד באותו בית-ספר, אבל מקבל שני תלושי-משכורת, אחד ממשרד-החינוך ואחד מהעירייה, צריך לעשות תיאום-מס.

לעומת זאת, איחוד-משכורות פוטר אותנו מהצורך בתיאום-מס, מסיבה פשוטה.

איחוד משכורות גורם לזה שכל המשכורת משולמת על-ידי מעסיק אחד. לכן כבר אין צורך בתיאום-מס.

אני מדגיש – איחוד משכורות לא עוזר לזה שנשלם פחות מס!

מי שמבין טיפה בחוקי מס-הכנסה, יודע שלמס-הכנסה לא משנה אם אנחנו עובדים אצל מעסיק אחד, או אצל עשרה. כמות המס שנשלם תהיה לפי סך המשכורת שלנו מכלל המעסיקים, וזה לא משנה מכמה מעסיקים אנחנו מקבלים אותה.

אני מדגיש את זה כי שמעתי כבר כמה מורים שטוענים שללא איחוד משכורות משלמים יותר מס, וזה פשוט הטעייה.

איך זה נראה בתלוש?

מאוד מסודר.

בתלוש של משרד החינוך, תהיה פיסקה ראשונה שמסכמת את כל התשלומים של אופק-חדש, אחריה תיבה נוספת, שמסכמת את כל התשלומים של עוז-לתמורה, ותיבה שלישית שמסכמת את כל מה שלא קשור דווקא לרפורמות – טלפון, נסיעות, תוספת-מעונות, ביגוד, הבראה, ועוד. בסוף יהיה סיכום של הכל.

מצורפת למאמר תמונה עם תלוש של איחוד-משכורות להמחשת העניין.

קביעות

נושא הקביעות במשרד-החינוך נורא "חם" אצל מורים. (אולי פעם כדאי לדון האם באמת הקביעות במשרד-החינוך מצדיקה את ההיסטריה סביבה…)

נאמר שמורה עובדת אצל שני מעסיקים. אצל משרד-החינוך יש לה קביעות של 60% משרה, ואצל הבעלות יש לה קביעות של 40% משרה.

אם אותה מורה תבצע איחוד-משכורות תחת משרד-החינוך, הרי שבבוא היום הקביעות שלה תעלה ל-100% משרה במשרד החינוך. כי הרי איחוד-המשכורות יוצר מצב שיש רק מעסיק אחד.

למי שזה חשוב לו, אז נושא יצירת הקביעות במשרד-החינוך נותן עוד יתרון לאיחוד-משכורות.

למי שיש גם ככה 100% משרה במשרד- החינוך, ועוד שעות בבעלות, איחוד-המשכורות לא יתרום כלום בתחום הזה. גם ככה אין קביעות מעל 100% משרה, לכן מבחינה זו כבר אין טעם לבצע אותו במקרה הנ"ל.

פנסיה תקציבית

זה לא התחום שלי, אבל אני רק אציין לטובת אותם דינוזאורים מבינינו שעוד מקבלים פנסיה תקציבית. אם בסיס המשרה שלכם הוא במשרד-החינוך, ואתם מלמדים במשרד החינוך פחות מ-100% משרה, ישתלם לכם מאוד לאחד משכורות תחת משרד החינוך. זה למעשה יגדיל את אחוזי המשרה הממוצעים, ויגדיל את הפנסיה שתקבלו בבוא העת.

אין להסתמך על מה שאמרתי עכשיו, וצריך להיוועץ ביועץ פנסיוני מוסמך. אבל זה הרעיון.

סיכום

איחוד משכורות נוצר, כדי למנוע בלאגן אצל מורים בבית-ספר שש-שנתי, שמועסקים אצל שני מעסיקים.

הכל מתרכז אצל מעסיק אחד, ככה הם מקבלים תלוש אחד מסודר, נחסך להם הצורך לעשות תיאום-מס כל שנה, וזה שווה להם. (אני מדגיש – האיחוד לא חוסך תשלום-מס, רק חוסך ביצוע תהליך פשוט של תיאום-מס!)

בנוסף, מי שבפנסיה תקציבית, והמשרה שלו בחטיבת הביניים היא פחות מ-100%, איחוד המשכורות יגדיל את זכאותו לפנסיה בעתיד. במקרים מסויימים איחוד המשכורות יגדיל את אחוזי-המשרה שבקביעות במשרד-החינוך.

לעומת-זאת האיחוד משכורות גורם לאיבוד של הטבות בסיטואציות שונות, בעיקר למי שעובד מעל 100% משרה בסך-הכל אצל שני המעסיקים.

הטבות אלו יקבל רק מי שעובד עם שני תלושים נפרדים:

כל ההטבות שמוגבלות ל-100% משרה (ביגוד, הבראה, מעונות ואולי שכחתי עוד משהו), פנסיה מעל 100%, גמול הכשרות למי שמחנך בחטיבה.

אז כל מי שזה יכול להיות רלוונטי אליו, שיעשה חושבים עם עצמו מה כדאי לו.

ומי שמצא עוד הבדלים לכאן או לכאן, אשמח שישתף את כולנו בתגובות.

תודה רבה לאברומי אברון על העזרה בליקוט המידע

**גלעד פורת הינו מומחה מטעם הקבוצה. ניתן לקבוע איתו פגישת יעוץ בזום בנושאי שבתון וקרן ההשתלמות למורים, הריון ולידה, תלושי-שכר, אופק-חדש עוז-לתמורה ועולם ישן, ועוד.
פרטים נוספים וקביעת פגישה דרך הקישור הזה 

**מעוניינ/ת להכיר את כל זכויותיך בנושאי עוז לתמורה? יש לנו הרצאה מוקלטת עבורך ממש כאן