תלושים במינוס???

ילדת בשעה טובה, את כבר בבית, מתמסרת ליצור החדש, שנחת לא מזמן. את בית-הספר לא תראי בזמן הקרוב. אולי אפילו קיבלת כבר דמי-לידה מביטוח-לאומי.

מתוך הרגל את פותחת את הפורטל ב-1 לחודש, ומגלה להפתעתך שגם החודש יש שם תלוש-משכורת, למרות שלא עבדת בכלל. הסקרנות מתגברת, את פותחת את התלוש, ואז את מגלה להפתעתך, שאת חייבת למשרד-החינוך כסף!

את שואלת את עצמך: "לא מספיק שלא שלחו לי מתנה, הם עוד מעזים לדרוש ממני לשלם?!"

אז מה הסיפור הזה, שלוקחים במהלך חופשת-הלידה כסף מהמורה היולדת, והאם באמת הכסף הזה נלקח מאיתנו?

ישנם כמה מרכיבים מהשכר, שממשיכים להשפיע גם בחופשת-לידה. ננסה להסביר.

זכויות פנסיוניות בזמן חופשת-לידה

כולם יודעים שאישה, שעובדת לאורך תקופה מסויימת, ואז יולדת, זכאית לדמי-לידה מביטוח-לאומי. המעסיק לא צריך לשלם לאישה משכורת כאשר היא לא עובדת, וביטוח-לאומי משלם ליולדת את המשכורת במקם המעסיק.

לכמה דמי-לידה האישה זכאית? אם יש לה זכאות מלאה, היא מקבלת דמי לידה עבור 15 שבועות (105 ימים), ואם יש לה זכאות חלקית, היא מקבלת עבור 8 שבועות (56 ימים)

מה גובה דמי הלידה? השכר הממוצע של 3 החודשים האחרונים שלפני הלידה. (יש מקרים שהחישוב נעשה אחרת. פרטים מלאים באתר הביטוח-הלאומי).

לאחר 15 השבועות הראשונים שבתשלום, זכאית היולדת לעוד 11 שבועות של חופשה, אך הפעם ללא תשלום – הארכת חופשת הלידה לחל"ת. (בתנאי שעבדת לפחות שנה לפני הלידה)

אז משכורת את מקבלת על 15 השבועות הראשונים. ומה עם קרן הפנסיה? ומה עם קרן ההשתלמות? מי משלם לי אותם? אני צריכה להפריש בעצמי?

צריך לשים-לב שיש הבדל בין השלבים השונים של חופשת-הלידה, בין התקופה שבתשלום לתקופה של החל"ת.

לפי החוק במדינת-ישראל, בזמן החופשה בתשלום, על המעסיק להמשיך להפריש , הן לקרן הפנסיה והן לקרן ההשתלמות, כמו שהיה עד הלידה.

אנחנו יודעים שכל ההפרשות הפנסיוניות מורכבות משני חלקים: חלק שהמעסיק מעביר על חשבונו, וחלק שהוא מעביר על חשבון העובד. למשל בקרן השתלמות למורים – 4.2% מהמשכורת, מופרש ממשכורת העובד, ו-8.4% ממנה, המעסיק מעביר על חשבונו.

אז לגבי מה שהמעסיק מעביר על חשבונו, הוא פשוט חייב להמשיך להעביר על חשבונו את אותם סכומים, למשך עוד 15 שבועות של חופשת-הלידה שבתשלום, והכל בסדר.

אבל מה לגבי הסכום שצריך להעביר על-חשבון העובדת? אז המעסיק מעביר גם את הסכום הזה לקרנות השונות, אבל את הסכום הזה, הוא גובה חזרה מהעובדת.

זה די הגיוני. סך-הכל העובדת מקבלת סוג של משכורת מביטוח-לאומי, באותו גובה שהיא קיבלה לפני הלידה, ולכן הגיוני שהיא תמשיך להפריש את מה שהפרישה עד עכשיו.

כאשר אנו עובדים ומקבלים משכורת רגילה, וצריך לנכות ממנה הפרשות לפנסיה ולהשתלמות, זה די קל. מורידים מהמשכורת המלאה (ברוטו) את מה שצריך להפריש לקרנות, ואנחנו מקבלים את היתרה (נטו).

אבל מה קורה כשאנחנו צריכים להפריש, אבל אין לנו משכורת להפריש ממנה?

_______________________________________________________________________

הפרשות פנסיוניות של העובדת בזמן החופשת-לידה

מה שנסביר עכשיו, נכון באותה מידה, גם לקרן הפנסיה וגם לקרן ההשתלמות.

מה שקורה, זה שהמעסיק מפריש בשבילנו את הסכום שאנחנו היינו אמורים להפריש, ואז הוא יגבה את הסכום הזה מאיתנו בחזרה, בהזדמנות הראשונה שתהיה לו.

אין למעסיק את היכולת להוציא לנו כסף מחשבון הבנק.

לכן ההתחשבנות יכולה להיעשות בשני תרחישים:

1. אם פתאום במהלך החופשת-לידה, המעסיק צריך להעביר לנו סכום חד-פעמי, הוא יקזז באופן מיידי מהסכום הזה את מה שאנחנו חייבים לו. איך יכול להיות שהוא צריך להעביר לנו פתאום כסף במהלך החופשה? זה יכול להיות או השלמת משכורת על תקופה לפני החופשה, כשעוד עבדנו ("הפרשים"). או שזה יכול להיות תשלום על חופשת סוכות / פסח / חנוכה, שחלה באמצע החופשה. (קוראים זה "תוספת פגרה" או במילים קצת שונות אצל הבעלויות). זה יכול להיות דמי-הבראה או קצובת-ביגוד.

נגיד לדוגמה שהמעסיק הפריש עבורנו 700 ש"ח לפנסיה, והוא אמור לשלם לנו 2,000 ש"ח תוספת פגרה, אז הוא יעשה קיזוז ויעביר לנו רק 1,300. ככה שילמנו את החוב.

2. אם לא קיבלנו תשלומים מיוחדים במהלך החופשת-לידה, החוב שלנו למעסיק יצטבר, מחודש לחודש. במצב כזה, ההזדמנות הראשונה של המעסיק לגבות את החוב תהיה במשכורת הראשונה שנקבל, מייד לאחר החזרה מהחופשה.

במצב כזה המשכורת הראשונה שנקבל לאחר החזרה מחופשת-הלידה, תהיה נמוכה משמעותית מהרגיל. למשל אם ההפרשה החודשית שלנו היא 700 ש"ח בחודש, והמעסיק הפריש עבורנו במשך 15 שבועות, זה יוצא שהוא "שילם עלינו" 2,450 ש"ח, ואת זה הוא יגבה בהזדמנות הראשונה. אז אם המשכורת הרגילה היא 10,000 ש"ח בחודש, אם-כן המשכורת הראשונה לאחר חופשת הלידה תהיה רק 7,550 ש"ח.

אני חוזר ומדגיש – זה לא כסף שאנחנו מפסידים, או שהמעסיק מרוויח אותו! זה סה"כ סכום, שגם ככה היינו אמורים לשלם אותו, והוא רק לטובתנו. רק במקום להוריד אותו מהדמי-לידה של הביטוח-לאומי, המעסיק עושה את זה בשבילנו.

מה שכן, זה אומר שכדאי להיערך מראש, ולקחת בחשבון שדמי-הלידה שקיבלנו מביטוח-לאומי, הם יותר ממה שאנחנו צריכות, ולא כדאי סתם לבזבז אותם בגלל שקיבלנו יותר מהרגיל. (בשביל זה יש "מענק לידה"…) מי שממש מסודרת בהתנהלות הכלכלית שלה, אולי תרצה אפילו לשמור באיזשהו אופן את ההפרשות שעתידים לנכות לה באיזשהו מקום בצד, כדי לא לקבל את הבומבה במשכורת הראשונה שלאחר החזרה מהחופשה.

סיכום

אז מה היה לנו?

יש כמה מרכיבים שיכולים להמשיך לנגוס לנו בתלוש בזמן החופשת-לידה, למרות שאין משכורת. אף אחד מהם לא מעיד על זה שבמשרד-החינוך עובדים גנבים מקצועיים:

1. בזמן החל"ד שבתשלום, המעסיק ממשיך להפריש עבורנו פנסיה והשתלמות.

את החלק שאנחנו אמורות לשלם, המעסיק מפריש עבורנו, ומחכה לקחת את זה חזרה בהזדמנות הראשונה.

או שהמעסיק יוריד את זה מתשלום שקיבלנו במהלך החופשת-לידה: הבראה / ביגוד / תוספת פגרה / הפרשים. ואם אין לו ממה לגבות, הוא יגבה את החוב מהמשכורת הראשונה שנקבל לאחר החזרה מחופשת-הלידה.

בהארכה לחל"ת לא מקבלים משכורת, אין הפרשות לפנסיה ולהשתלמות, ולכן לא נהיה חייבים על תקופה זו כלום למעסיק. (וחבל שכך. זה רק הפסד כלכלי שלנו)

2. 2. ביטוח-לאומי אמור לרדת רק בחל"ת של ה-11 שבועות שלאחר החופשה בתשלום. (מי שמאריכה יותר צריכה להסדיר בעצמה את התשלום)
3. 3. יכול להיות שנראה הורדה של מס-הכנסה, למרות שאין משכורת מסודרת. זה יקרה בעיקר בחודשים הראשונים של השנה האזרחית. בהמשך החודשים נקבל אוטומטית את הכסף הזה חזרה במשכורת.

אין לי שום ציפייה שעכשיו כל פרט בתלושים בזמן החל"ד יהיה מובן, כי זה באמת בלגאן ומסובך, אבל לפחות עכשיו אף אחת לא תיבהל כשהיא תראה תלושים במינוס…

**גלעד פורת הינו מומחה מטעם הקבוצה. ניתן לקבוע איתו פגישת יעוץ בזום בנושאי שבתון וקרן ההשתלמות למורים, הריון ולידה, תלושי-שכר, אופק-חדש עוז-לתמורה ועולם ישן, ועוד.
פרטים נוספים וקביעת פגישה דרך הקישור הזה 

**מעוניינת להכיר את כל זכויותיך בנושאי ההריון והלידה? יש לנו הרצאה מוקלטת עבורך ממש כאן