כמה כסף מקבלים על ימי המחלה? כמה ימים אפשר לבזבז ולא לפגוע במענק? האם אפשר לגרור את ימי המחלה ממעסיקים קודמים? הפדיון תלוי בשנות הוותק שלי, נכון?

פדיון ימי-המחלה הינו עוד נושא, שעולות לגביו כל-כך הרבה שאלות, ויש המון בלבול והטעיות בחדרי המורים, אז בואו נעשה גם בזה סדר.

כרגיל, סיכום בסוף.

כדי לא להתפזר מדי, נגדיר גבולות גיזרה, במה לא נתעסק.

אז אני לא אתעסק בנושא ניצול של ימי-מחלה בפועל, כמה ימי-מחלה יורדים על כל יום העדרות, האם להביא אישורים מפוצלים ועוד. יש על הנושאים האלה פוסטים, ואת זה שמים כרגע בצד.

נתחיל מהבסיס:

כמה ימי-מחלה צוברים כל שנה?

חשוב להדגיש שהיכולת לצבור ימי-מחלה משנה לשנה ללא הגבלה היא לא טריוויאלית, ואצל רוב המעסיקים היא לא קיימת, בטח לא באותה רמה של עובדי-הוראה. אז יש גם דברים טובים בלהיות מורה…

מורה שעובדת 100% משרה בדיוק, צוברת 30 ימי-מחלה בשנה. אם היא עובדת יותר או פחות, צוברת בהתאמה. למשל ב-90% משרה צוברים 27 ימים בשנה. וב-110% משרה צוברים 33 ימים בשנה. (בטח יגיד לכם מישהו בחדר מורים שאי אפשר לצבור יותר מ-30 בשנה…)

ככה צוברים ימי-מחלה משנה לשנה, הצבירה הולכת וגדלה, עד לפרישה.

כמובן שכל ימי-המחלה שמשתמשים בהם במהלך הדרך, נגרעים מהצבירה.

ואז, בפרישה, בודקים כמה ימי-מחלה נשארו שלא השתמשת בהם, ולפי זה קובעים את גובה המענק.

האם כל מורה שעוזב את המערכת זכאי למענק?

התשובה היא חד משמעית – לא!

מורה שמתפטר, גם אחרי 20 שנות עבודה, לא זכאי לתשלום על ימי-המחלה שלא נוצלו.

אין אף מגזר במדינה שמקבל פדיון על ימי-המחלה שנצברו לאחר התפטרות (ולא להתבלבל עם פדיון ימי-חופשה שקיים במגזרים אחרים). לכן אין מה להרגיש מסכנים ודפוקים. עצם זה שימי-המחלה נצברים משנה לשנה ללא הגבלה ולא נמחקים, זו כבר פריבילגיה של עובדי-הוראה.

רק מורה שפורש לפנסיה (גם מוקדמת) ובתנאי שהוא עושה את זה מגיל 55 והלאה , זכאי לפדיון על ימי הפרישה שלו. (גם גיל 55 זו הטבה למורים בלבד, לקבל בגיל הזה מענק מלא)

ולהפריך טעות נוספת – אין הבדל בין סוגי הפנסיות! כולם מקבלים לאחר פרישה לגמלאות לפי אותו תחשיב בדיוק, כמו שנפרט.

גם אין הבדל על-ידי מי מועסקים. גם מורי משרד-החינוך וגם מורי בעלויות זכאים למענק באותה המידה.

(גם מי שפרש פרישה רפואית לפני גיל 55, וגם מורים בפנסיה תקציבית שמתפטרים ומקפיאים זכויות מגיל 55, זכאים למענק, אבל אלו מקרים נדירים הרבה יותר)

אז פרישה לפנסיה זה התנאי הראשון, אבל לא היחיד.

יש עוד תנאי לקבלת המענק – אחוז הניצול של ימי-המחלה במהלך הקריירה:

כמה פדיון מקבלים על ימי-המחלה?

יש שלוש רמות תשלום של פדיון ימי המחלה. הרמות נקבעות לפי אחוז הניצול של ימי-המחלה במהלך הקריירה.

לכן קודם צריך לבדוק באיזו רמה אנחנו נמצאים.

רמת פדיון גבוהה – ניצול של עד 35% מסך ימי המחלה לאורך הקריירה.

רמת פדיון נמוכה – ניצול של מעל 35% ועד 65% של ימי המחלה לאורך הקריירה.

רמת פדיון 0 – ניצול של מעל 65% ימי מחלה לאורך הקריירה.

ניקח דוגמא פשוטה.

ריקי צברה לאורך הקריירה 500 ימי מחלה.

אם נשארו לה רק 400 ימי מחלה בפרישה, היא בפדיון הגבוה כי ניצלה רק 20%.

אם נשארו לה רק 300 ימי מחלה בפרישה, היא בפדיון הנמוך כי ניצלה רק 40%. (שזה מעל 35%…)

ואם נשארו לה רק 100 ימי מחלה בפרישה, היא לא תקבל שקל, כי ניצלה 80% מימי המחלה שלה.

איפה אפשר לעשות את החשבון הזה בקלות? בפורטל.

נכנסים ל"מרחב מנהלי" –> "שכר" —> "ימי מחלה".

תיפתח לנו תמונה שבה אפשר לראות כמה ימי מחלה נצברו עד היום, כמה מתוכם נוצלו, וכמה נשארו.

ככה אפשר לעשות את החישוב בקלות, ולראות מהי רמת הפדיון הצפוי לנו.

וכמה כסף מקבלים בכל רמה של פדיון?

אני מקווה שזה ברור לכולם שלא מקבלים כסף על כל ימי-המחלה שנצברו, אלא רק עבור חלק מהם.

גם בתחום הזה יש המון בלבולי-מוח והטעיות של מורים, ולכן אני אכתוב את הדברים כהווייתם.

פעם היו משתמשים בניסוחים מסורבלים כמו 8 ימים על כל 30 יום שנצברו, או 6 ימים ל-30 יום.

ניסוח מסורבל, שגרם וגורם להרבה בילבולים והטעיות (אולי למישהו נוח להישאר בניסוחים עמומים ומטעים?…)

אז עכשיו נכתוב את המספרים בצורה פשוטה, שכל אחד יכול להבין:

ברמה הגבוהה מקבלים פדיון על 26.66% מימי-המחלה שנשארו.

ברמה הנמוכה מקבלים פדיון על 20% מימי-המחלה שנצברו.

(וברמה הנמוכה ביותר כמובן 0…)

איך הגעתי לאחוזים האלה? פשוט מאוד.

8 ימים מתוך 30 זה 26.66%.

6 ימים מתוך 30 זה 20%.

פשוט, נכון? אז למה הגורמים ה"רציניים" ממשיכים לדבר בכזו שפה מסורבלת?…

לאור החישוב הזה, אפשר לענות על עוד שאלה שנשאלת הרבה בקבוצות:

 

 

בכמה ימי-מחלה אפשר להשתמש כדי לא לפגוע בפדיון?

מי שהבין את החישוב הפשוט שהסברתי, ויודע מתמטיקה פשוטה של אחוזים, מבין שהתשובה היא – כלום!

כל יום מחלה שמנצלים, מפחית את הפדיון הסופי.

מכיוון שהחישוב הוא לפי אחוזים מימי-המחלה שנשארו בפרישה, כל יום מחלה שמשתמשים בו, מפחית את הפדיון הצפוי מעט.

למי שעדיין לא משוכנע, תעשה חישוב כמה זה 20% מתוך 400, וכמה זה 20% מתוך 401. אין הבדל? אותה תוצאה?…

אז עכשיו אני מקווה שהבנו שכל שימוש ביום מחלה יפחית את הפדיון הצפוי.

יכולה מישהי לבוא ולטעון ששווה לקחת יום מחלה, כי בפרישה היום מחלה שווה לה 20% מהערך שלו, ובשימוש ביום מחלה היא נהנית מיום מלא.

טענה לגיטימית והגיונית לחלוטין.

אבל נמאס כבר לשמוע את השאלה – בכמה ימי מחלה אפשר אפשר להשתמש בלי לפגוע בפדיון. אתם מבינים עכשיו עכשיו שעצם השאלה נובעת מחוסר הבנה של מנגנון התשלום.

כבר ראיתי מורים שמחפשים איך לתרום את ימי המחלה ה"מיותרים" שלהם, או לחילופין איך לבזבז אותם…

אז לא עושים חישוב של 8 או 6 ימי-מחלה לכל שנת ותק?

לא. זו הטעייה מפורסמת, שנובעת מבעיה בהבנת-הנקרא של התקנות.

אמרנו שהחישוב המקורי בתקנות היה שהפדיון הוא 8 או 6 ימי מחלה לכל 30 ימי מחלה שנצברו.

אז מישהו הבין מזה שהכוונה ל- 6 ימי-מחלה על כל שנת ותק, בלי קשר לשאלה כמה ימי-מחלה צברת כל שנה, כמה אחוזי-משרה עבדת כל שנה, ובלי קשר לשאלה כמה ימי-מחלה ניצלת לאורך הקריירה.

ואז הוא הסביר את זה לחבר שלו, שהסביר את זה לחבר שלו – ככה נוצרים מיתוסים מוטעים.

הרי אמרנו שברוב המקרים לא יצברו בדיוק 30 יום כל שנה, אלא קצת יותר או קצת פחות, בהתאם לאחוזי-המשרה.

אני מקווה שעכשיו מובן, שזה חוסר-הבנה מוחלט של מנגנון הפדיון, ופחות ופחות "יתקנו" אותי בתחום…

אז כמה כסף אקבל על ימי-המחלה שכן פודים לי?

כדי לדעת כמה שווה כל יום מחלה, לוקחים את המשכורת הפנסיונית הקובעת בפרישה, מושג שנדבר עליו בהזדמנות (אפשר להוסיף עליה עוד איזה 700 ש"ח בערך, כי מחשבים גם 1/12 מביגוד והבראה). את המשכורת הפנסיונית מחלקים ב-25, לפי תחשיב של 25 ימי עבודה בחודש, והנה לנו הסכום ששווה כל יום.

למשל אם המשכורת הפנסיונית הקובעת היא 15,000 ש"ח (ברוטו, כל חישוב עושים בברוטו!), חלקי 25 זה אומר שכל יום מחלה שווה 600 ש"ח.

אפשר דוגמא מסכמת לחשבון סופי ומסודר?

נחזור לריקי.

נאמר שנשארו לה 400 ימי-מחלה בפרישה, והיא ברמת הפדיון הנמוכה.

היא תקבל פדיון על 20% מהימים שנשארו לה, כלומר על 80 ימי-מחלה.

בהנחה והמשכורת הקובעת שלה היא 15,000, ולאחר חלוקה ב-25 יצא לנו שכל יום מחלה שלה שווה 600 ש"ח, החישוב מאוד פשוט:

.48,000 = 600 * 80

זה יהיה המענק. כזה פשוט.

שווה? תחליטו לעצמכם.

האם יש מס על המענק?

פדיון ימי-מחלה נחשב כמענק-פרישה. (כמו עוד מענקים שמקבלים בסיטואציות שונות של פרישה)

מקבלים אותו ישירות בתלוש לחשבון-הבנק כמו משכורת בתשלום חד-פעמי.

לכן גם באופן עקרוני מבחינת מיסוי-הוא נחשב כחלק מהמשכורת השנתית בשנה שבה פורשים, ויכול לחטוף מס-הכנסה רציני, לפי מדרגת-המס באותה שנה.

תעשו חשבון כמה זה 31% ממענק של 100,000 ש"ח למשל.

אבל המס הזה הוא לא גזירת-גורל.

יש כמה אפשרויות ומסלולים, או לפטור אותו לגמרי ממיסוי, או להפחית מאוד את המיסוי עליו.

(כמובן שלכל אפשרות יש השלכות, תנאים ומחירים)

נושא מיסוי-הפרישה הוא נושא סבוך שדורש רק עליו כמה פוסטים.

העיקר לא להתייחס אליו בקלות-ראש, ולקבל עצות אחיתופל, מ"מבינים" בחדר המורים, או אפילו מגורמים שנשמעים יותר מוסמכים ובעלי-ידע, לכאורה…

ממי מקבלים את המענק?

המענק ניתן מהמעסיק שממנו פורשים. מי שעובד משרד-החינוך, מקבל ממשרד החינוך בתלוש. מי שעובד בעלות, מקבל בתלוש של הבעלות.

המענק מתקבל באחד החודשים שלאחר הפרישה. סביר להניח שבמשכורת אוקטובר לפחות או מאוחר יותר.

מהמענק מנוכה באופן אוטומטי מס-הכנסה מירבי, עד שתחליטו באיזה מסלול מיסוי תבחרו, תקבלו על זה אישור ממס-הכנסה, ותקבלו חזרה את המס המיותר שנוכה לכם.

האם אפשר לגרור ימי-מחלה לפדיון ממעסיקים קודמים?

התשובה היא שכן. עוד הטבה שקיימת אצל עובדי-הוראה בלבד.

אם כיום אתם פורשים מעבודה תחת משרד-החינוך, ובעבר עבדתם כעובדי-הוראה בבעלות, או ההיפך, וצברתם ימי-מחלה נוספים אצל המעסיק הקודם, אתם זכאים לצרף את ימי-המחלה הקודמים, לפדיון שתקבלו במעמד הפרישה.

כשהתפטרתם מהמעסיק הקודם, הייתם אמורים לקבל ממנו אישור על ימי המחלה שנצברו אצלו, לפי אותו פירוט של ימי-המחלה שנצברו, ימי-המחלה שנוצלו וימי המחלה שנשארו במעמד ההתפטרות. (יחד עם טופס 161 שמקבלים בהתפטרות, שעליו גם נדבר בהזדמנות)

אם אין לכם אישור כזה, צריך לפנות לאותו מעסיק ולבקש ממנו.

זה יכול לקחת זמן ולעכב את קבלת המענק, אבל שווה את זה.

המהלך הזה יגדיל את כמות ימי-המחלה שתקבלו עליהם פדיון, לפי החשבון שהסברתי קודם.

סיכום

פדיון ימי מחלה מקבלים רק למי שפרש לגמלאות מגיל 55 לפחות. (חוץ ממקרים מיוחדים)

הפדיון שייך גם לעובדי משרד-החינוך וגם לעובדי בעלויות, ולכל סוגי הפנסיות והפרישות.

הפדיון מחושב כאחוז מסויים מסך ימי המחלה שנשאר בפרישה שלא נוצלו, לפי שלוש רמות:

1. ניצול של עד 35% – פדיון של 26.66% מסך ימי-המחלה שנשארו. (8 מתוך 30)
2. ניצול של בין 36% – 65% – פדיון של 20 % מימי-המחלה שנשארו. (6 מתוך 30)
3. ניצול של מעל 65% – כלום.

כל יום מחלה שמנצלים, מפחית את הפדיון העתידי.

ניתן לגרור ימי-מחלה ממעסיקים קודמים בהוראה, על מנת להגדיל את כמות הימים שפודים.

המענק מחושב לפי המשכורת הפנסיונית הקובעת ליום, לפי הנתונים ערב הפרישה.

המענק נחשב כמשכורת ביחס למיסוי, אבל אפשר לקבל עליו פטורים ממס ו/או הפחתות.

ושתהיה לכולנו שנה-טובה ומתוקה, בלי שום מחלות.

 

ואם יש שאלות- מוזמנים להעלות אותן בפוסט הזה בפייסבוק