לוגו הכסף של המורים ועובדי ההוראה

כלכלת בית

מה ההבדל בין הברוטו לנטו?

מה ההבדל בין הברוטו לנטו?

אזהרה – זה פוסט למתחילים. אולי הוא ישעמם את המנוסים יותר. אבל כיוון שראיתי שאלות שחוזרות על עצמן, והערות מוטעות שלא מפסיקות, הרגשתי צורך לעשות סדר גם בזה.

אני שומע המון את משפט הבא בסגנונות שונים – “עליתי בדרגת אופק וזה הוסיף לי רק 200 ש”ח במשכורת”. זה משפט שמעיד על חוסר-הבנה בתחום הפיננסי, וננסה להסביר.

אם נסכם במשפט אחד:

את מי מעניין הברוטו? בערך את כולם חוץ מאשר אותי. את מי מעניין הנטו? רק אותי.

ונסביר:

המשל הקלאסי להסביר את ההבדל בין ברוטו לנטו הוא משל הפומלה. כאשר אנחנו קונים פומלה, אנו משלמים על כולה, למרות שאנחנו יודעים שכשנאכל אותה לא נהנה מכולה (בקושי מחציה). יש קליפות ויש גרעינים. הפומלה עם הקליפה זה הברוטו, ופלחי הפומלה אותם נאכל הם הנטו.

איך זה מתבטא במשכורת?

מה זה משכורת ברוטו?

משכורת ברוטו זו למעשה המשכורת שהמעסיק משלם לנו. זה כולל את כל מה שהמעסיק חייב לשלם לנו. גם את המשכורת החודשית, אבל גם את החזרי-הנסיעות, הטלפון, הביגוד, ההבראה, תוספת-המעונות וכד’ (ואפילו את החזר השכר-לימוד…).

כל הכסף שנעלם לנו בדרך, ונפרט בהמשך – זה כבר לא קשור למעסיק ולא מעניין אותו. זה הולך לגורמים אחרים.

כל רשויות-המדינה מודדות את המשכורת ברוטו, כי היא המשכורת האמיתית שלנו.

זה כולל את מס-הכנסה, את ביטוח-לאומי, את קרן הפנסיה וקרן-ההשתלמות. כשמדברים על ה”משכורת הממוצעת במשק”, מתייחסים למשכורת ברוטו ואפילו כשמדברים על “משכורת מינימום” – הכוונה לברוטו – זו המשכורת האמיתית!

אז למה אני רואה בבנק הרבה פחות?

מאז שהיא יוצאת מהמעסיק, עוברת המשכורת מסע מפרך ובעיקר מחטב, עד שהיא נוחתת לנו בחשבון העו”ש….

לפני שאנחנו מקבלים את המשכורת לבנק, אנחנו צריכים להפריש הפרשות לגורמים שונים (“ניכויים”) וזה מה שיוצר את ההפרש בין המשכורת ברוטו למשכורת נטו שנכנסת אלינו לחשבון.

כדי לעשות סדר בניכויים, נחלק אותם לשני חלקים, כפי שמחולק לנו בתלוש: ניכויי-חובה וניכויי-גמל. “ניכויי-חובה” אלו למעשה מיסים שאנחנו חייבים לשלם ואנחנו לא נהנים מהם. טוב אולי זו לא הגדרה מדוייקת. אנחנו כן נהנים מהם, כפי שאסביר בהמשך, אבל בצורה עקיפה.

לעומתם, “ניכויי-גמל” הם כספים שאנחנו מוציאים מהמשכורת ברוטו, אבל אנחנו פשוט מעבירים אותם למוצרי-החסכון שלנו. לכן זה לא נכון לחשוב שאיבדנו את הכסף הזה. אנחנו פשוט חוסכים אותו לטווח ארוך.

ניכויי-חובה

יש שני ניכויי-חובה עיקריים שמופרשים מכל עובד במדינה. מס-הכנסה וביטוח -לאומי.

מס-הכנסה – זהו המס הבסיסי שכל אזרח במדינה מחוייב בו. לפעמים מתעצבנים על זה שצריך לשלם אותו, אבל נזכור שכולנו נהנים ממנו. בזכותו יש לנו צבא, משטרה, חינוך, תרבות וכל שאר שירותי המדינה בה אנו חיים ומהם אנו נהנים. לגבי השאלה כמה מס-הכנסה צריך לשלם, והאם בכלל צריך לשלם, כתבתי כמה פוסטים נפרדים. אפשר לבקש בתגובות ואשלח קישורים.

ביטוח-לאומי – זהו גם סוג של מס שכל אחד מאיתנו צריך לשלם. למעשה הוא עצמו מורכב משני תשלומים – התשלום הראשון נקרא ביטוח לאומי – שכשמו כן הוא, בזכות התשלום הזה נהיה זכאים בעת הצורך לדמי-לידה, דמי-אבטלה, קיצבת–נכות לא עלינו וקיצבת-זיקנה. התשלום השני נקרא ביטוח-בריאות – זה התשלום שבזכותו אנו זכאים לכל שירותי הרפואה הבסיסיים שכל אזרח במדינה זכאי להם, דרך קופות-החולים. (לא להתבלבל! זה לא ביטוח-בריאות פרטי שאפשר לעשות ואפשר לא. פה מדובר על ביטוח-חובה לכל אזרח במדינה)

כמה ביטוח-לאומי אנחנו צריכים להפריש? אני מתייחס לשני סוגי התשלומים יחד. על החלק של המשכורת שעד בערך 6,300 ש”ח, צריך להפריש 3.5% מהברוטו, ולמי שמרוויח יותר מזה, על החלק שמעל 6,300 ש”ח, צריך להפריש 12% מהמשכורת ברוטו.

בניגוד למס-הכנסה, זו הפרשה שכל אחד חייב לשלם אותה מהשקל הראשון של המשכורת. לכן יהיו הרבה תלושים שבהם אין ניכויים למס-הכנסה ויש ניכויים לביטוח-לאומי.

אם זה משנה למישהו, גם המעסיק מפריש על חשבונו לביטוח-הלאומי שלנו, אבל זה לא באמת אמור לשנות לנו משהו.

ניכויי-גמל

יש עוד לא מעט כספים ש”נלקחים” לנו מהמשכורת ברוטו, אבל הם לא באמת נלקחים, אלא פשוט מושקעים למעננו לטווח הרחוק.

חשוב להדגיש, שביחס לכל מוצרי-החיסכון, אנחנו מפרישים מתוך הברוטו שלנו, אך גם המעסיק מפריש לנו לאותם מוצרים בנוסף, על חשבונו. לכן אנחנו מרוויחים מההשקעות האלה באופן כפול, והרבה פעמים אפילו יותר מזה.

ההפרשות המרכזיות שיש למוצרי החיסכון, בציבור עובדי-ההוראה הינן:

פנסיה – אנחנו מפרישים על חשבוננו 6% מהברוטו לפנסיה. זה הביטחון שלנו להמשיך לקבל הכנסה גם לאחר שנפרוש מהעבודה. מי שמעוניין, יכול להגדיל את ההפרשה העצמית שלו ל-7% מהברוטו. כך הוא יגדיל את הסכום החודשי שהוא יקבל מקרן הפנסיה לאחר הפרישה.

אבל כפי שציינו – המעסיק מפריש לפנסיה שלנו על חשבונו, בנוסף להפרשה שלנו. לעובדי משרד-החינוך המעסיק מפריש עוד כמעט 14% מהברוטו שלנו לפנסיה. (הופה! פתאום שווה לנו שמסתכלים על הברוטו…) לעובדי עוז-לתמורה בבעלויות, המעסיק מפריש עבורכם אפילו סכום גבוה יותר.

אז אנחנו מורידים את החלק שלנו מהברוטו, והמעסיק מוסיף לנו – וככה אנחנו חוסכים סכומים מכובדים כל חודש לפנסיה.

  1. קרן השתלמות – אנחנו מפרישים מהברוטו שלנו לקרן-ההשתלמות. בקרנות של המורים אנחנו מפרישים על חשבוננו 4.2% מהברוטו שלנו. (בקרן-השתלמות “רגילה” ההפרשה היא נמוכה יותר) נוכל להשתמש בסכום הזה בעתיד, או למטרת יציאה לשבתון, או כחיסכון כספי משתלם. (לא כאן המקום להרחיב למה קרן-ההשתלמות היא מוצר החיסכון הכי שווה בשוק)

גם כאן, המעסיק מוסיף לנו על חשבונו. בקרנות-המורים הוא מפריש על חשבונו 8.4% מערך הברוטו שלנו. (בקרן השתלמות “רגילה” זה קצת פחות). סך-הכל אנחנו מכניסים לקרן-ההשתלמות 12.6% מהברוטו שלנו כל חודש! סכומים משמעותיים, שבסופו של דבר אנחנו אלה שנהנה מהם בעתיד.

  1. קופות-גמל – למורים יש כל מיני קופות גמל. גל, כלנית, רשף, הילה. אני לא נכנס לפרטים, אבל הרעיון הוא אותו רעיון. יש עוד סוגי הכנסות בתלוש, שאנחנו מפרישים מתוכם וחוסכים לעתיד. גם פה, יש חלק שאנחנו מפרישים על חשבוננו (5% בדרך-כלל ואפשר להעלות אותו) והמעסיק מוסיף לנו כנגד על חשבונו. לפחות את אותו סכום שאנחנו הפרשנו, ובחלק מהקופות הרבה יותר. הכספים הללו נצברים, משיגים תשואות, ובפרישה לפנסיה יהיה לנו עוד סכום חד-פעמי שנוכל לנצל, אותו חסכנו לאט לאט במהלך השנים.
    הרחבנו על קופות הגמל של המורים בסרטון הזה

ניכויים נוספים

יכולים להיות עוד ניכויים בתלוש, שמגדילים את ההפרש בין הברוטו לנטו. יש את ה”ביטוח חיים ונכות” של ההסתדרות, יש את דמי-החבר החודשיים של הסתדרות-המורים, יש כאלה שיש להם ביטוח-פרטי מטעם ההסתדרות/הארגון, והוא מנוכה להם ישירות מהתלוש, יש כאלה שלקחו הלוואה, וההלוואה מוחזרת להם בהחזר-חודשי ישירות מהתלוש, ובטח יש עוד דברים ששכחתי.

המשותף לכל הניכויים הללו הוא, שהם מופרשים מהמשכורת ברוטו שלנו, וכך גורמים לנטו בבנק להיות נמוך יותר. אבל כולם הינם תשלומים על שירותים כאלה ואחרים שאנחנו צורכים.

סיכום

אולי עכשיו מובן יותר המשפט, שהברוטו זו המשכורת האמיתית האובייקטיבית שלנו, וכולם מתייחסים דווקא אליה, ואלו הנטו רלוונטי רק אלינו, כי רק אנחנו אלו שרואים אותו בבנק. אבל עכשיו גם הבנו לאן הולך כל הכסף בדרך. ובעצם עכשיו אנחנו מבינים שהנטו בבנק זה לא הכסף היחיד שאנחנו מקבלים, אלא יש עוד הרבה מעבר לזה.

לכן להגיד משפט כמו – “אחרי שעליתי בדרגת-אופק, קיבלתי תוספת של 200 ש”ח בלבד” זה מאוד לא מדוייק. התוספת לברוטו היא הרבה יותר משמעותית. בזכות התוספת הזו גם הנטו שלנו בבנק גדל, אבל גם ההפרשה לפנסיה, ולקרן ההשתלמות גדלות, גם מצדנו, ויותר מזה גם מצד המעסיק. ומה לעשות – עם עליית המשכורת, ישנה גם עלייה בתשלומי המיסים. ככה זה כשמרוויחים יותר. לפחות עכשיו אנחנו יודעים לאן הולך כל שקל, ושזה לא סתם הולך לאיבוד.

תובנה נוספת היא – שאין טעם לעשות השוואות בנטו. פונים עלי הרבה עובדי הוראה בשאלה – “איך יכול להיות שלי ולמורה מקבילה יש נתונים דומים, ובכל זאת הנטו שלנו שונה?”

למדנו היום שהדרך בין הברוטו לנטו עוברת דרך כל מיני משתנים, שחלקם תלויים בנתונים האישיים של המורה. לכן אם כבר להשוות, זה בין ברוטו לברוטו (למי שזה עושה לו טוב לערוך השוואות…)

ואולי התובנה הכי חשובה – שמשרד-החינוך לא גונב לנו את המשכורת…

**גלעד פורת הינו מומחה מטעם הקבוצה. ניתן לקבוע איתו פגישת יעוץ בזום בנושאי שבתון וקרן ההשתלמות למורים, הריון ולידה, תלושי-שכר, אופק-חדש עוז-לתמורה ועולם ישן, ועוד.
פרטים נוספים וקביעת פגישה דרך הקישור הזה 

תגיות

{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.singularReviewCountLabel }}
{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.pluralReviewCountLabel }}
{{ options.labels.newReviewButton }}
{{ userData.canReview.message }}

שטח פרסום זה יכול להיות שלך

לוגו הכסף של המורים ועובדי ההוראה

ההרצאות הקרובות