אופק חדש, עוז לתמורה

איחוד משכורות- יתרונות וחסרונות

שאלה זו נשאלת שוב ושוב. אני רואה תשובות שמקבלים מורים: “אתה זכאי לאיחוד-משכורות”.

רציתי שניכנס קצת יותר לעובי-הקורה ונבדוק, האם באמת איחוד-משכורות זו מטרה כל-כך נחשקת ומועילה.

לצורך העניין ליקטתי את היתרונות והחסרונות של איחוד-משכורות, לפי מה שעלה מהשטח, וכל אחת ואחד יחליטו אם זה מתאים להם או לא.

אז מה זה בכלל איחוד-משכורות?

כל תיכון שהוא שש-שנתי, מורכב למעשה משתי חטיבות – חטיבת-תיכון וחטיבת-ביניים. אמנם הם נמצאים באותו מבנה אך קיימים כשתי מערכות נפרדות.

נקדים ונאמר, שברוב המוחלט של המקרים, מי שמלמד בחטיבת-ביניים, מקבל את משכורתו ממשרד-החינוך בתנאי “אופק-חדש”, ומי שמלמד בחטיבה העליונה, מקבל את משכורתו מהבעלות, ומועסק בתנאי “עוז-לתמורה”.

מאז שנכנסו לתמונה אופק-חדש ועוז-לתמורה, נוצר פער נוסף בין החטיבות, מבחינת תנאי העסקה והשכר של המורים בבית ספר שש-שנתי.

מי שבמיוחד מרגישים את הפער הזה, אלו המורים שעובדים באותו בית-ספר, גם בתיכון וגם בחטיבה. נוצר למעשה מצב, שהם עובדים באותו בית-ספר, אבל מועסקים על-ידי שני מעסיקים, ומקבלים שני תלושי-משכורת שונים כל חודש.

כל המאמר הקרוב רלוונטי למעשה, רק לנישה מסויימת אצל המורים. אותם אלה שמלמדים בבית-ספר שש-שנתי, ומועסקים גם בחטיבת-הביניים וגם בתיכון. לכל שאר המורים, הפוסט הזה ישמש להעשרה בלבד, או להעביר לעמיתים שמועסקים בשתי הרפורמות במקביל, כי ההסכם הזה לא רלוונטי אליכם.

בשנת 1982 נחתם הסכם איחוד-משכורות, או בשמו הרשמי: “שאילה והשאלת מורים בבתי-ספר שש – שנתיים”.

הרציונאל של ההסכם הוא כזה. במקום שהמורה יהיה מועסק על-ידי שני מעסיקים, גם משרד-החינוך וגם הבעלות (עירייה, רשת, עמותה, לא משנה), אחד מהמעסיקים “משאיל” את המורה מהמעסיק השני, ומשלם בשביל המעסיק השני את המשכורת.

כך יווצר מצב שהמורה יהיה תחת מעסיק אחד, וכל המשכורת שלו משתי החטיבות, תיכנס דרך תלוש אחד מסודר.

אל תדאגו – המעסיק הראשון לא פראייר. הוא לא משלם את זה מכיסו. הוא יתחשבן בסוף עם המעסיק השני, ויקבל חזרה את מה שהוא שילם למורה.

אין הכוונה, שהמורה שעושה איחוד-משכורות תחת משרד-החינוך, מעכשיו כל המשכורת שלו תהיה לפי אופק-חדש. הוא ימשיך לקבל גם לפי אופק-חדש וגם לפי עוז-לתמורה, לפי חלקיות משרתו בכל אחת מהחטיבות. אבל הכל יופיע באותו תלוש בצורה מסודרת.

התנאים לזכאות לאיחוד-משכורות

התנאים הבסיסיים כפי שמופיע בהסכם: (מי שרוצה להרחיב יכול לעיין בהסכם עצמו שמופיע בפורטל)

  • המורה חייב להיות בעל קביעות אצל המעסיק שדרכו הוא רוצה להיות מועסק ולקבל את התלוש.
  • אם הוא קבוע בשתי הבעלויות, הוא יוכל לעשות איחוד רק אצל המעסיק שאצלו הוא קיבל קביעות קודם.
  • כדי לקבל איחוד-משכורות ממשרד-החינוך, צריך לעבוד בחטיבת-הביניים לפחות שליש-משרה. כדי לקבל איחוד דרך הבעלות, צריך שיהיה לך בתיכון לפחות חצי משרה.

ישנם עוד סעיפים, אבל אלו הנקודות העיקריות.

אז מה טוב באיחוד-משכורות?

דבר ראשון התלוש מסודר, רואים את כל רכיבי המשכורת בתמונה אחת, ויש כתובת אחת לפנות אליה, שזה המעסיק שדרכו עושים את האיחוד.

בנוסף לזה, כל מי שעובד בשתי עבודות לפחות יודע, שחייבים להוציא תיאום-מס, כדי לא לשלם את מס-ההכנסה המירבי אצל המעסיק השני. (יהיה בלי-נדר מאמר נפרד על תיאום-מס)

גם מורה שעובד באותו בית-ספר, אבל מקבל שני תלושי-משכורת, אחד ממשרד-החינוך ואחד מהעירייה, צריך לעשות תיאום-מס.

לעומת זאת, איחוד-משכורות פוטר אותנו מהצורך בתיאום-מס, מסיבה פשוטה.

איחוד משכורות גורם לזה שכל המשכורת משולמת על-ידי מעסיק אחד. לכן כבר אין צורך בתיאום-מס.

אני מדגיש – איחוד משכורות לא עוזר לזה שנשלם פחות מס!

מי שמבין טיפה בחוקי מס-הכנסה, יודע שלמס-הכנסה לא משנה אם אנחנו עובדים אצל מעסיק אחד, או אצל עשרה. כמות המס שנשלם תהיה לפי סך המשכורת שלנו מכלל המעסיקים, וזה לא משנה מכמה מעסיקים אנחנו מקבלים אותה.

אני מדגיש את זה כי שמעתי כבר כמה מורים שטוענים שללא איחוד משכורות משלמים יותר מס, וזה פשוט הטעייה.

איך זה נראה בתלוש?

מאוד מסודר.

בתלוש של משרד החינוך, תהיה פיסקה ראשונה שמסכמת את כל התשלומים של אופק-חדש, אחריה תיבה נוספת, שמסכמת את כל התשלומים של עוז-לתמורה, ותיבה שלישית שמסכמת את כל מה שלא קשור דווקא לרפורמות – טלפון, נסיעות, תוספת-מעונות, ביגוד, הבראה, ועוד. בסוף יהיה סיכום של הכל.

מצורפת למאמר תמונה עם תלוש של איחוד-משכורות להמחשת העניין.

קביעות

נושא הקביעות במשרד-החינוך נורא “חם” אצל מורים. (אולי פעם כדאי לדון האם באמת הקביעות במשרד-החינוך מצדיקה את ההיסטריה סביבה…)

נאמר שמורה עובדת אצל שני מעסיקים. אצל משרד-החינוך יש לה קביעות של 60% משרה, ואצל הבעלות יש לה קביעות של 40% משרה.

אם אותה מורה תבצע איחוד-משכורות תחת משרד-החינוך, הרי שבבוא היום הקביעות שלה תעלה ל-100% משרה במשרד החינוך. כי הרי איחוד-המשכורות יוצר מצב שיש רק מעסיק אחד.

למי שזה חשוב לו, אז נושא יצירת הקביעות במשרד-החינוך נותן עוד יתרון לאיחוד-משכורות.

למי שיש גם ככה 100% משרה במשרד- החינוך, ועוד שעות בבעלות, איחוד-המשכורות לא יתרום כלום בתחום הזה. גם ככה אין קביעות מעל 100% משרה, לכן מבחינה זו כבר אין טעם לבצע אותו במקרה הנ”ל.

פנסיה תקציבית

זה לא התחום שלי, אבל אני רק אציין לטובת אותם דינוזאורים מבינינו שעוד מקבלים פנסיה תקציבית. אם בסיס המשרה שלכם הוא במשרד-החינוך, ואתם מלמדים במשרד החינוך פחות מ-100% משרה, ישתלם לכם מאוד לאחד משכורות תחת משרד החינוך. זה למעשה יגדיל את אחוזי המשרה הממוצעים, ויגדיל את הפנסיה שתקבלו בבוא העת.

 

אין להסתמך על מה שאמרתי עכשיו, וצריך להיוועץ ביועץ פנסיוני מוסמך. אבל זה הרעיון.

יאללה. אני רץ למנהל לבקש איחוד-משכורות

רגע. לא לרוץ. לאיחוד-משכורות יש גם חסרונות. אני אמנה את החסרונות שאני מכיר. מי שמכיר עוד השלכות, מוזמן לשתף בתגובות.

עבודה מעל 100% משרה.

ישנן הטבת במשכורת, שאנחנו מקבלים אותן לפי אחוזי-המשרה, אבל הן מוגבלות רק ל-100%.

ניקח לדוגמא ביגוד.

רוני מורה ב-100% משרה ולכן היא מקבלת 2,148 ₪, כל שנה במשכורת יולי.

שירלי מורה ב-90% משרה ולכן היא מקבלת 90% מזה – 1,933.2 ₪ קצובת-ביגוד.

תמר מורה ב-110% משרה, ולכן היא מקבלת – טעות. לא 110% קצובת ביגוד, אלא רק 100%. היא תקבל ביגוד בדיוק כמו רוני, 2,148 ₪, למרות שהיא עובדת יותר ממנה.

זה המשמעות של הטבה שמוגבלת ל-100% משרה.

עכשיו ניקח את יאיר, שמלמד בבית ספר שש-שנתי, אבל מקבל שני תלושים. בחטיבת-הביניים יש לו 50% משרה ובחטיבה העליונה 60%.

בתלוש של משרד החינוך הוא מקבל 1,074 ₪ ביגוד, ובתלוש של העירייה הוא מקבל 1,288 ₪. סך הכל הוא מקבל 2,363 ₪ ביגוד.

כלומר שיאיר עובד בדיוק כמו תמר באותם אחוזי משרה, אבל בגלל שיש לו שני תלושים, הוא מקבל למעלה מ-200 ₪ יותר ממנה.

ובאיחוד משכורות? אמרנו. זה נקרא מעסיק אחד. לכן תמר – אם את עובדת למעלה מ-100% משרה באיחוד-משכורות, תקבלי ביגוד רק על 100% משרה. לעומת זאת אם היית נשארת במעמד של שני מעסיקים, היית מקבלת ביגוד לפי 110% משרה.

ביגוד זה רק דוגמא.

הכלל הזה נכון לכל הטבה שמקבלים לפי אחוזי-משרה, ומוגבלת למשרה-מלאה. זה נכון לגבי קצובת-הבראה (שהיא הרבה יותר גבוהה מביגוד). זה נכון לגבי תוספת-מעונות (שבראייה שנתית גם יכולה להגיע לסכומים האלה ויותר). גם צבירת ימי מחלה מוגבלת ל-100% משרה, ולכן פיצול המשרה לשני מעסיקים יגדיל את מספר ימי המחלה שניתן לצבור כל שנה.

אז למעשה איחוד משכורות גורם לכל מי שעובד יותר מ-100% משרה, לקבל פחות הטבות. (וגם פחות הפרשות פנסיוניות על אותם רכיבים, בהתאם)

אבל זה לא הכל.

עוד חסרונות לאיחוד משכורות

מורה שעובד בשש-שנתי, בשתי החטיבות ומחנך בחטיבת-הביניים, יפסיד מאיחוד-המשכורות.

למה?

בעוז-לתמורה עדיין קיים גמול-הכשרות. זו בעצם תוספת 6% למשכורת לכל המורים שאינם מחנכים. אם מישהו מחנך בעוז-לתמורה, הוא מקבל גמול-חינוך 10%, אבל אז מתבטל לו הגמול-הכשרות. מה לעשות אלו הכללים. גם עוז-לתמורה לא מושלם. (באופק-חדש הגמול הזה נעלם לגמרי. לא מפתיע…)

עכשיו שימו לב – מורה שמחנך בחט”ב, באיחוד משכורות, מקבל את הכל בתלוש אחד. אז התלוש עצמו “מזהה” שהמורה מחנך, ומבטל לו בפועל את הגמול-הכשרות על החלק של התיכון.

אם המורה היה נשאר עם שני תלושים, הוא היה מקבל גמול-חינוך ממשרד החינוך, ובתלוש של הבעלות הוא היה מקבל גמול-הכשרות על המשכורת של התיכון. האיחוד משכורות פגע לו ישירות במשכורת.

אפשר לראות בתמונת התלוש המצורפת למעלה, איך גמול-החינוך בחטיבת הביניים, “מעלים” את הזכאות לגמול-הכשרות בעוז-לתמורה.

עוד בעיה – הפנסיה.

ההפרשות לפנסיה הן רק עד 100% משרה. כל מה שמרוויחים מעל 100% משרה, הולך לקופת גמל אחרת ולא לפנסיה. (“הילה” בתיכונים ו”כלנית” באופק-חדש)

מי שעובד מעל 100% משרה בשני תלושים, למשל 60% בכל אחד, מקבל את מלוא ההפרשה לפנסיה אצל שני המעסיקים.

לעומת זאת אם הוא מועסק באיחוד-משכורות, הפנסיה מופרשת רק לשכר שעד 100%. מה שמעבר לזה הולך לקופת-גמל.

ומה הבעיה בקופת-גמל? דבר ראשון ההפרשות לקופת-גמל הן שונות. דבר שני זה לא כסף שתקבלי כקיצבה חודשית בפנסיה. אני לא אומר שזה בהכרח בעיה, אבל צריך להכיר את ההבדלים. אפשר גם לפתור את זה בעזרת יועץ פנסיוני, אבל חשוב להבין מה האיחוד-משכורות עושה. בלי האיחוד משכורות זה היה יותר פשוט.

דבר נוסף – נסיעות. מי שעובד אצל שני מעסיקים, על-פניו זכאי לקבל נסיעות מכל אחד מהם. באיחוד-משכורות בהכרח מקבלים נסיעות רק לפי תלוש אחד. עוד לא מצאתי סימוכין בחוק, לא לכאן ולא לכאן. בפועל יש מורים שמקבלים שני תלושים שונים, ומקבלים מכל אחד נסיעות בנפרד, ויש מורים שלא מקבלים. לא ברור.

רגע – מצאתי עוד יתרון לאיחוד משכורות

גמול-פיצול.

בעוז-לתמורה, מורה שמלמד כמות מסויימת של כיתות ומעלה, זכאי לגמול-פיצול.

אם הוא מלמד בתיכון שש-שנתי, אפשר להחשיב גם את כיתות חטיבת-הביניים שהוא מלמד בהן, כדי להיות זכאי לגמול. (הוא לא יקבל על הכיתות האלה גמול, אבל הם כן יספרו במניין הכיתות)

מי שבאיחוד-משכורות במצב הזה, מקבל באופן אוטומטי את הפיצול, לפחות מי שמקבל את האיחוד דרך משרד-החינוך (אפשר לראות את זה בתלוש שמצורף לפוסט)

מי שתחת שני מעסיקים, צריך ליידע את הבעלות של התיכון, שיש לו מספיק כיתות לצורך גמול-פיצול, כדי לקבל ממנה את הגמול.

אז מצאנו מתחת לשטיח עוד יתרון לאיחוד-משכורות…

סיכום

איחוד משכורות נוצר, כדי למנוע בלאגן אצל מורים בבית-ספר שש-שנתי, שמועסקים אצל שני מעסיקים.

הכל מתרכז אצל מעסיק אחד, ככה הם מקבלים תלוש אחד מסודר, נחסך להם הצורך לעשות תיאום-מס כל שנה, וזה שווה להם. (אני מדגיש – האיחוד לא חוסך תשלום-מס, רק חוסך ביצוע תהליך פשוט של תיאום-מס!)

 

בנוסף, מי שבפנסיה תקציבית, והמשרה שלו בחטיבת הביניים היא פחות מ-100%, איחוד המשכורות יגדיל את זכאותו לפנסיה בעתיד. במקרים מסויימים איחוד המשכורות יגדיל את אחוזי-המשרה שבקביעות במשרד-החינוך.

לעומת-זאת האיחוד משכורות גורם לאיבוד של הטבות בסיטואציות שונות, בעיקר למי שעובד מעל 100% משרה בסך-הכל אצל שני המעסיקים.

הטבות אלו יקבל רק מי שעובד עם שני תלושים נפרדים:

כל ההטבות שמוגבלות ל-100% משרה (ביגוד, הבראה, מעונות, ימי מחלה ואולי שכחתי עוד משהו), פנסיה מעל 100%, גמול הכשרות למי שמחנך בחטיבה.

אז כל מי שזה יכול להיות רלוונטי אליו, שיעשה חושבים עם עצמו מה כדאי לו.

ומי שמצא עוד הבדלים לכאן או לכאן, אשמח שישתף את כולנו בתגובות.

תודה רבה לאברומי אברון על העזרה בליקוט המידע

תגיות

{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.singularReviewCountLabel }}
{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.pluralReviewCountLabel }}
{{ options.labels.newReviewButton }}
{{ userData.canReview.message }}
דילוג לתוכן