אופק חדש, עוז לתמורה, כלכלת בית

תיאום מס- המדריך המלא

כדאי לעבוד אצל שני מעסיקים? יקחו לי מלא מס!

בשביל מה צריך תיאום-מס?

הנה הסתיימה לה שנת המס 2021 (מס-הכנסה מחושב לפי שנה קלנדרית, לא לפי שנת-לימודים!).
בימים אלו כולנו ממלאים טופס 101, לקראת תחילת 2022, ומי שעובד לפחות אצל שני מעסיקים חייב להוסיף גם תיאום-מס.
זו ההזדמנות לסיים את החלק השלישי בטרילוגיה המרתקת – “מה מס-הכנסה רוצה מהחיים שלי?”.
אני שומע המון את המשפט: “כל הכסף מהמעסיק השני נאכל על-ידי מס-הכנסה”. לכן היה לי חשוב לכתוב ולהשלים גם את הפרק הזה, ולפרוך את המיתוס.
ראשית – הקדמה מחוייבת. אני לא רואה-חשבון ואפילו לא יועץ-מס. הדברים נכתבים מידע כללי, לימודים ונסיון, שנאספו עם השנים. אם תהיה טעות בדברים יש לתלות אותה בכך. ועדיין העדפתי לכתוב ולהבהיר את הסוגיה.
סיכום לעצלנים ולאלה שחושבים שענייני-מס זה לא משהו ששווה באמת להשקיע, ולהבין איך הוא עובד:
מי שעובד בשתי עבודות, לא צריך לשלם שקל מס, יותר ממי שמרוויח הכל בעבודה אחת! בתנאי שהוא עושה תיאום-מס כמו שצריך.
אם לא עושים תיאום-מס, מצטרפים באופן רשמי ובעל-כורחנו לאגודת התורמים לרשות-המיסים. (יש באגודה הזו המון חברים שאפילו לא מודעים לכך שהם חברים בה…). זה הכי מתמצת שהצלחתי.
ולאוהבי החפירות וההסברה – יצאנו לדרך.

מה הבעיה מבחינת מס-הכנסה כשיש שני מעסיקים?

במאמרים הראשונים עסקנו בצורת החישוב של מס-הכנסה. הסברנו שרשות-המיסים שואפת מתחילת השנה למדוד כמה נרוויח כל השנה, ולפי זה לקבוע את חיוב המס השנתי, לפי מדריגות (שוב – לא לפי שנת-לימודים, אלא לפי שנה קלנדרית, מינואר עד דצמבר).
לאחר מכן הסברנו את המונח “נקודות-זיכוי”. אלו בעצם ההחזרים האוטומטיים, שמס-הכנסה מחזיר לנו, עוד לפני שהוא לקח מאיתנו את הכסף. (קישורים למאמרים בתגובות הראשונות)
מה שנצטרך בסוף לשלם למס-הכנסה, יהיה רק השארית שנשארה, לאחר שקיזזנו את הנקודות-זיכוי. אם בכלל נשאר משהו לשלם. (במקרים מסויימים המילה “שארית” תעליב את הנתח הנכבד שצריך לשלם למס-הכנסה…)
אולי לא הדגשתי מספיק, אבל כדי להבין את מה שנסביר היום, חשוב להדגיש.
הזכרנו המון את מס-הכנסה, אבל מס-הכנסה בכלל לא מעורב בתהליך החישוב של המס. את החישוב כמה אנחנו צריכים לשלם, עושה בכלל המעסיק. זה יכול להיות משרד-החינוך, החשבות באגף-החינוך של העירייה, או חשב-השכר של רשת-חינוך כזו או אחרת. בעצם גם זה לא ממש נכון. לא החשב עושה את החישוב, אלא יש תוכנת-שכר, שמחשבת אוטומטית כמה אנחנו צריכים לשלם.
כמובן שהתוכנה מבוססת על כללי רשות-המיסים, אבל רשות המיסים לא מעורבת בתהליך.
את תשלום-המס המעסיק “שולף” מתוך המשכורת שלנו (זה נקרא “ניכוי במקור”), ומעביר בעצמו את התשלום למס-הכנסה. מס-הכנסה מקבל את התשלום ואת הדיווח על גובה המשכורת שהעובד קיבל.
אם למס-הכנסה החישוב מסתדר אצלם, לא נשמע ממנו יותר השנה. אם יש בעיה, רשות-המיסים תדע איפה למצוא אותנו…
כל החישוב שאמרנו טוב ויפה, כל עוד המורה עובד אצל מעסיק אחד. המעסיק מחשב את ההכנסה השנתית הצפויה של העובד, וקובע לו את מדריגת-המס וגובה התשלום.
אבל מה קורה אם אני מורה בשני בתי-ספר, ויש לי שני מעסיקים? למשל משרד-החינוך ועיריית ת”א? הרי כל אחד מהם רוצה לדעת כמה ארוויח השנה. אבל הוא לא יכול לדעת, כי אין לו את התמונה המלאה. הוא לא יודע כמה אני מרוויח אצל המעסיק השני.
תשאלו – מה הבעיה? שכל אחד יעשה חישוב בעצמו!
בואו ניתן דוגמה ונסביר מה הבעיה. ניתן דוגמא בנאלית עם מספרים עגולים לגמרי, רק כדי להסביר את הבעיה:
יקיר הינו מורה למתמטיקה רב-פעלים. הוא מצליח להתחבר לכל שכבות הגילאים. לכן יקיר רוצה ללמד גם בכיתה א’ וגם בכיתה י”א. הוא רוצה להרוויח גם את ה-18 שעות הנוספות של אופק-חדש, וגם לעבוד ברפורמה שהיא הרבה יותר משתלמת (צריך לכתוב את השם שלה, או שזה ברור לכולם?)
יקיר עובד בבית ספר יסודי ב-50% משרה, ובתיכון ב-50% משרה הנותרים. בכל אחד מבתי-הספר הוא מרוויח 50,000 ₪ . (לא יקרה, כן? אני מזכיר שהוא עובד בשתי רפורמות שונות… אבל רק בשביל הדוגמה)
מבחינת חובתו החוקית, יקיר מרוויח 100,000 ₪ סך-הכל בשנה, ולכן הוא נמצא במדריגת-מס של 14%. לפי מדריגות-המס הוא אמור לשלם 10,980 ₪. אבל בזכות 2.25 נקודות-הזיכוי שיש לכל תושב ישראלי, הוא צריך לשלם רק 5,095 ₪ לשנה זו.
אבל איך החשב של משרד-החינוך יעשה את החשבון הזה? הוא לא יודע שיקיר עובד גם בתיכון? ואיך החשב של אגף החינוך של עיריית ת”א יעשה את החישוב הזה? הוא לא יודע שיקיר מלמד גם ביסודי?
אז אולי יקיר לא יספר לאף אחד שהוא עובד בשני מקומות? לכל אחד מהמעסיקים הוא יספר שזה המקום היחיד, וככה הוא גם יחתום בטופס 101 בתחילת השנה? בואו נראה מה יצא לו מזה.
מבחינת כל-אחד מהמעסיקים של יקיר, יקיר מרוויח אצלו 50,000 ש”ח בשנה בלבד. זה אומר שהוא במדריגת-מס של 10%, וצריך לשלם מס של 5,000 ש”ח בשנה. ואם כל אחד מהמעסיקים יוריד את ה-2.25 נקודות זיכוי של יקיר, יוצא שיקיר פטור מלשלם מס, אצל כל אחד מהמעסיקים שלו! (זוכרים? את החישוב עושה חשב-השכר של המעסיק, לא מס-הכנסה)
ענק! תראו איך יקיר הצליח להיפטר מתשלום של למעלה מ-5,000 ש”ח.
אז זהו שלא. זוכרים שאמרנו שמס-הכנסה מקבל מהמעסיקים את הדיווחים? אז מס-הכנסה יקבל דיווח שיקיר עובד בשני מקומות, המחשב של מס-הכנסה יעשה 1+1, ויבין שיקיר עשה פה קומבינה. וכמו שאמרנו, כשמס-הכנסה רוצה – הוא יודע למצוא אותנו בקלות (או למצוא את חשבון הבנק שלנו…). בקיצור – לא נעים ולא כדאי.
אפשרות אחרת שיקיר יכול לעשות, היא לנצל את נקודות-הזיכוי רק אצל אחד מהמעסיקים בעזרת טופס 101, ואצל המעסיק השני לא לעשות כלום ולא להגיד כלום. פשוט לא להגיש את ה-101 כדי לא לשקר. ואז מה יוצא? אצל המעסיק הראשון, שאצלו יקיר מרוויח 50,000, הוא באמת לא משלם שום מס. אבל המעסיק השני, בגלל שאין לו שום הצהרה מיקיר, חייב לנכות לו את מדריגת-המס המירבית – 47%! כלומר שעל משכורת 50,000 אצל המעסיק השני, יקיר ישלם 23,500 ש”ח!.
במקום קצת יותר מ – 5,000 ₪ שיקיר אמור לשלם על משכורת שנתית של 100,000 ש”ח, יקיר ישלם יותר מפי-4.
אז יוצא שלא שווה לעבוד אצל שני מעסיקים? מה שלא תעשה, תאכל אותה?
בדיוק בשביל זה הומצא המושג “תיאום מס”.

תיאום-מס

מס-הכנסה מכיר במציאות בה אנשים עובדים אצל יותר ממעסיק אחד, וצריכים לעשות חישוב שנתי משותף. בעצם ניתנת לנו האפשרות לתאם בין המעסיקים, ולחשב ביחד כמה מס אני באמת חייב לשלם, כאילו שני המעסיקים הם מעסיק אחד.
בצורה כזו אנחנו נשלם את אותו מס בדיוק, שהיינו משלמים אם היינו עובדים אצל מעסיק אחד.
מבחינת יקיר התיאום-מס גורם, שלמרות שהוא עובד אצל שני מעסיקים, הוא ישלם בסוף בדיוק את ה-5,095 ₪ שהוא אמור לשלם. בדיוק כמו שהוא היה משלם אם הוא היה מרוויח הכל אצל אותו מעסיק.
איך בפועל זה קורה? יקיר פונה בתחילת השנה ל”מעסיק העיקרי” שלו. זה שאצלו הוא עובד הכי הרבה שעות, ומרוויח הכי הרבה שכר. למעסיק הזה הוא ממלא טופס 101, שם הוא מספר על כל נקודות-הזיכוי שלו. (זוכרים? תושב-ישראל, ילדים, תואר וכד’). המעסיק העיקרי מחשב את המס, בלי לדעת שיקיר מתכוון לעבוד אצל עוד מעסיק (כי מבחינת המעסיק העיקרי זה באמת לא משנה. הוא עושה את אותו חישוב בכל מקרה)
לפני שיקיר פונה ל”מעסיק המשני”, הוא פונה למס-הכנסה (עוד מעט נסביר איך). הוא מספר למס-הכנסה (את האמת, מומלץ תמיד) שהוא רוצה לעבוד אצל מעסיק נוסף.
מס-הכנסה ישאל אותו: “כמה נראה לך שתרוויח השנה אצל המעסיק העיקרי?” ויקיר יענה לאור נסיון העבר – “בערך 50,000”. ואז מס-הכנסה ישאל אותו: “וכמה נראה לך שתרוויח השנה אצל המעסיק השני?” ויקיר יענה לאור נסיון העבר: “גם 50,000”. ואז מס-הכנסה יוציא מכתב, שנקרא “תיאום-מס”, שמיועד בעיקר למעסיק השני.
במכתב הזה מס-הכנסה יודיע למעסיק המשני: “תראה. הבחור החביב והישר הזה, כבר עובד בעבודה אחת. אתה המעסיק השני שלו. לכן עשינו חישוב כולל, שעל ה-9,000 ש”ח הראשונים, אתה עדיין לא מוריד לו כלום, על ה-15,000 ₪ הבאים, אתה מוריד לו 10%, ועל ה-26,000 הבאים תוריד לו 14%. ואם הוא במקרה ירוויח עוד יותר, תוריד לו גם 14%”.
ככה למעשה המעסיק השני יודע שיש מעסיק ראשון, ושצריך לעשות חישוב כולל. ככה יקיר ניצל. מצד אחד לא לגנוב מהמדינה ולא להסתבך עם רשות-המיסים, ומצד שני הוא לא משלם שקל מיותר למס-הכנסה, למרות שהוא עובד בשתי עבודות.
אגב, במהלך התהליך מס-הכנסה ישאל, כמה מעסיקים ישנם. יכולים להיות אפילו יותר משני מעסיקים בו-זמנית באותה שנה, וכל אחד מהמעסיקים, שהוא לא המעסיק העיקרי, צריך לקבל טופס כזה.
במשפט פשוט – בזכות התיאום-מס, העובדה שאני עובד אצל שני מעסיקים לא פוגעת בי מבחינת מיסים! חשוב לזכור את זה, כי יש מיתוס שבשני מעסיקים משלמים מס מיותר. אם למישהו ירד מלא מס מהמעסיק השני ,זה רק כי הוא לא מילא תיאום-מס, או שעשה את זה לא כמו שצריך!

ומה קורה אם לא ניצלתי את כל נקודות-הזיכוי אצל המעסיק הראשון? אכלתי אותה?

לא! עוד יתרון של תיאום-מס, שהוא דואג גם לנקודה הזו. ניעזר באורנה כדי להסביר.
אורנה עובדת בבית-ספר שש-שנתי. יש לה שני תלושי-משכורת. מהרשת 2/3 משרה, כי היא מלמדת בתיכון, וממשרד החינוך 1/3 משרה, כי היא מלמדת גם בחטיבה. (נכון שזה הגיוני שמורה עובדת באותו בית-ספר ומקבלת שני תלושי משכורת?…)
מהרשת היא מקבלת משכורת של 8,000 ₪ בחודש.
אבל שכחנו לציין, שלאורנה יש 3 ילדים, ולכן יש לה סך-הכל 9.25 נקודות זיכוי. לכן החשב של הרשת קובע, שאורנה לא צריכה לשלם מהמשכורת שלה, אפילו לא שקל אחד למס-הכנסה. אבל אורנה אפילו לא ניצלה את כל נקודות-הזיכוי שלה. לא חבל? אם היא היתה מרוויחה גם את ה-4,000 הנוספים אצל המעסיק העיקרי, היא גם לא היתה משלמת שום מס-הכנסה.
אבל יש תיאום-מס! מס-הכנסה יודע על נקודות-הזיכוי של אורנה, ולכן הוא אומר למשרד-החינוך, שהפעם הוא דווקא המעסיק המשני של אורנה – “גם אם היא תרוויח אצלכם סכום חודשי של 6,000 ש”ח, אל תורידו לה בכלל מס, כי יש לה ילדים. מה שהיא תרוויח יותר מזה, תורידו לה 10% מס”.
אז תיאום-המס גם עוזר לזה, שאם לא ניצלנו את מלוא נקודות-הזיכוי אצל המעסיק הראשון, היתר ינוצלו אצל המעסיק המשני.

איך עושים תיאום-מס?

דרך אחת היא לעשות את זה בעצמנו. מחפשים בגוגל. נכנסים לאתר רשות המיסים, ממלאים את כל הפרטים שציינו. (יש גם קישור בתגובות)
יש כמה פרטים חשובים שחייבים למלא.
נצטרך למלא בשדות המתאימים את המשכורת הצפויה לשנה זו מהמעסיק העיקרי. כיוון שכבר קיבלנו את תלוש דצמבר, מופיע בו בצד האחורי, המשכורת הגלובלית שלנו לכל השנה. זו אמורה להיות עבודה די קלה. אין סיבה שהחל מינואר המשכורת תשתנה בצורה משמעותית.
בנוסף לזה נצטרך למלא הכנסות עתידיות חד-פעמיות מהמעסיק, כמו ביגוד והבראה. אפשר להסתמך פחות או יותר על נתוני השנה שעברה. אם הסתמכנו על תלוש דצמבר זה כבר כלול בתוכו.
לאחר מכן נצטרך למלא את המשכורת הצפויה מהמעסיק המשני. אם בשנה שעברה כבר עבדנו גם אצלו, אנחנו אמורים לדעת כמה נרוויח בערך גם השנה. אם זו פעם ראשונה שאנחנו עובדים אצלו, נצטרך להעריך כמה בערך נרוויח השנה. זה בסדר. לא צריך להיות מדוייקים ברמת השקל. אפשר טיפה להרים את הסכום הצפוי.
פרט נוסף שנצטרך למלא, זה “מספר תיק ניכויים”, שזה בעצם המספר זהות של המעסיק שלנו, אצל רשות המיסים. המספר הזה כתוב בכל תלוש-משכורת.
בסוף התהליך נקבל קובץ PDF שבו מופיע תיאום המס. את הקובץ הזה מדפיסים או שולחים כמו שהוא לחשבות של המעסיק המשני. (אמרנו – למעסיק העיקרי זה לא משנה). כמובן שלתיאום-המס צריך לצרף טופס 101, שבו מסומן הריבוע: “פקיד השומה אישר תיאום לפי אישור מצורף”.
מי שמפחד לעשות את התיאום לבד יכול, או להסתייע בחבר לצוות שמבין עניין, או לכתת את רגליו למשרדי פקיד-השומה בעיר מגוריו, ושם הפקיד יעשה לו בדיוק את אותה הפעולה וידפיס לו תיאום-מס, חינם אין כסף.
מי שממש מתעצל, יכול לפנות ל”מייצג”, שזה רואה-חשבון או יועץ מס, שיש להם דרך לדבר ישירות עם רשות-המיסים, ישלם לו את מה שישלם, והם יעשו לו את העבודה בשמחה. (לא חבל? תשלם לי חצי ואני אעשה לך את זה במחשב …😉)

ומה קורה אם התווסף לי מעסיק באמצע השנה?

אם התחלת את השנה עם מעסיק אחד, ואז במהלך השנה התחלת לעבוד עם עוד אחד, עושים בדיוק את אותה פעולה.
לפני שמתחילים לעבוד עם המעסיק השני, מוציאים תיאום-מס, לפי כל אחת מהדרכים שציינו, מדפיסים, ממלאים טופס 101 למעסיק החדש ומציינים שיש לי תיאום-מס. המעסיק המשני כבר יעשה את כל החשבונות הנדרשים.
חשוב לדעת שהתיאום-מס נצרך, לא רק אם יש לי מעסיק קבוע נוסף. אם קיבלתי סכום חד-פעמי במהלך השנה שחייב במס, גם עליו צריך לעשות תיאום.
לדוגמה, ארגוני-המורים נותנים מילגה למי שלומד תואר. יש הרבה שלא יודעים, אבל המילגה הזו חייבת במס (אני אפילו לא מתחיל לנסות להבין למה)
אם ארגון-המורים לא יקבל מאיתנו תיאום-מס, הוא יהיה חייב להוריד מס בשיעור המירבי – 47% מהמילגה – לא חבל? לכן גם במקרה כזה, צריך למלא תיאום-מס, לפי סכום המילגה, להגיש, ואז ינכו לנו את כמות המס, לפי המדריגה המתאימה לנו.

ואם כבר עשיתי בתחילת שנה תיאום כי היו לי שני מעסיקים, ובאמצע השנה נוסף מעסיק שלישי?

פעם, אחרי שכבר עשינו תיאום מס אחד בעצמנו בלי לצאת מהבית, אי אפשר היה לעשות עוד אחד באותה צורה. מה שהיה צריך לעשות זה או ללכת למשרדי פקיד השומא, או להשתמש במייצג, או לפנות באופן דיגיטלי לרשות המיסים ולהסביר את הסיטואציה.
כיום במערכת החדשה, ניתן להפיק תיאום מס נוסף באמצע השנה. (קישור למערכת בתגובות)

ואם לא עשיתי תיאום-מס השנה, הפסדתי?

לא. כרגיל, אם שולמו במהלך השנה למס-הכנסה כספים “מיותרים”, אפשר לדרוש אותם בחזרה לאחר סיום השנה, בעזרת הגשת בקשה להחזר-מס.
בקשה להחזר מס אפשר לבקש רק לאחר שהסתיימה שנת-המס! (אני שומע הרבה שמבלבלים בין החזר-מס, לתיאום-מס)
הרחבנו על כך בפוסט על נקודות-זיכוי. אפשר לעשות את ההחזר עד 6 שנים אחורה, ואפילו מקבלים ריבית. אבל מי שחושש שישכח לבקש החזר, עדיף לדאוג מראש לעשות תיאום-מס. ככה פשוט מראש לא יקחו לו מס מיותר.

ואיך זה הולך לגבי ביטוח-לאומי?

אם הזכרנו את המילה “תיאום”, חשוב לדעת שיש גם מושג של “תיאום ביטוח-לאומי”.
זה לא הנושא שלנו ולא נרחיב עליו פה. רק נגיד שגם ביטוח-לאומי מחושב לפי מדריגות. אבל זה חישוב הרבה יותר פשוט.
המדריגה הראשונה היא עד משכורת של 6,331 ש”ח, שעל זה משלמים רק 3.5%. על כל שקל מעל 6,331, משלמים 12%.
לכן אם מישהי עובדת אצל שני מעסיקים, אצל הראשון היא מרוויחה 5,000 ש”ח לחודש, ואצל השני עוד 2,000, חשוב שהמעסיק השני ידע שהיא לא ניצלה את כל המדריגה הראשונה. לכן על ה-1,300 הראשונים שלה, המעסיק השני צריך לנכות רק 3.5%. אבל את זה הוא יכול לעשות, רק אם נביא לו תיאום ביטוח-לאומי.
באתר ביטוח-לאומי אפשר לעשות את התיאום, ולהעביר למעסיק המשני. (יש אפשרות באתר ביטוח-לאומי, גם לבדוק אפשרות להחזר על שנים קודמות, אם היית זכאית לתיאום ולא עשית. זה אפילו הרבה יותר פשוט מהחזר מס-הכנסה)
מי שקולט מהר מבין, שתיאום ביטוח-לאומי רלוונטי, רק למי שמרוויח אצל המעסיק העיקרי שלו פחות מ-6,300 לחודש. מי שמרוויח יותר מזה, אין מה לעשות תיאום, כי בכל מקרה יגבו ממנו 12%.

לסיכום

אז מה היה לנו?
בגלל שחישוב מס-הכנסה הוא שנתי, זה יוצר בעיה אם עובדים אצל שני מעסיקים או יותר. או שנשלם מס-הכנסה פחות מדי (לא מומלץ) או שנשלם מס-הכנסה יותר מדי (גם לא מומלץ)
לכן נוצר המונח “תיאום-מס”. תפקידו בעצם לתאם בין המעסיקים השונים, ככה שאפשר יהיה לחשב ביחד עם כל המעסיקים, מה תהיה המשכורת השנתית הכוללת של העובד. רק ככה אפשר להגיע למסקנה כמה מס-הכנסה הוא חייב לשלם אצל כל אחד מהמעסיקים.
את המעסיק העיקרי שלנו לא מעניין תיאום-המס. הוא ישלם ויוריד מס לפי הכללים הרגילים שכבר למדנו. התיאום רלוונטי רק למעסיק המשני.
את תיאום המס אפשר להפיק לבד מהמחשב בבית, להיעזר בחבר, ללכת למס-הכנסה, או לבקש מאיש מקצוע שיעשה את זה בשבילנו (תמורת תשלום לא-סמלי. אני מזכיר שאני מוכן לעשות את זה בחצי מחיר…😉). את תיאום-המס מעבירים למעסיק/ים המשני/ים, יחד עם טופס 101, שבו סימנו שיש לנו תיאום-מס.
אם נוסף מעסיק באמצע השנה, אפשר להוציא תיאום-מס נוסף בשבילו.
אם לא עשינו תיאום-מס, וככה שילמנו יותר מדי מס, אפשר להגיש בקשה להחזר-מס, אבל רק לאחר תום שנת-המס!
בדומה לתיאום-מס, יש גם תיאום ביטוח-לאומי. זה רלוונטי רק למי שאצל המעסיק העיקרי שלו הוא מרוויח פחות מ-6,300 ש”ח לחודש.
נראה לי שהזכרנו מספיק את צמד המילים מס-הכנסה, לא?

תגיות

{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.singularReviewCountLabel }}
{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.pluralReviewCountLabel }}
{{ options.labels.newReviewButton }}
{{ userData.canReview.message }}
דילוג לתוכן