מה הבעיה מבחינת מס-הכנסה כשיש שני מעסיקים?
במאמרים הראשונים עסקנו בצורת החישוב של מס-הכנסה. הסברנו שרשות-המיסים שואפת מתחילת השנה למדוד כמה נרוויח כל השנה, ולפי זה לקבוע את חיוב המס השנתי, לפי מדריגות (שוב – לא לפי שנת-לימודים, אלא לפי שנה קלנדרית, מינואר עד דצמבר).
לאחר מכן הסברנו את המונח “נקודות-זיכוי”. אלו בעצם ההחזרים האוטומטיים, שמס-הכנסה מחזיר לנו, עוד לפני שהוא לקח מאיתנו את הכסף. (קישורים למאמרים בתגובות הראשונות)
מה שנצטרך בסוף לשלם למס-הכנסה, יהיה רק השארית שנשארה, לאחר שקיזזנו את הנקודות-זיכוי. אם בכלל נשאר משהו לשלם. (במקרים מסויימים המילה “שארית” תעליב את הנתח הנכבד שצריך לשלם למס-הכנסה…)
אולי לא הדגשתי מספיק, אבל כדי להבין את מה שנסביר היום, חשוב להדגיש.
הזכרנו המון את מס-הכנסה, אבל מס-הכנסה בכלל לא מעורב בתהליך החישוב של המס. את החישוב כמה אנחנו צריכים לשלם, עושה בכלל המעסיק. זה יכול להיות משרד-החינוך, החשבות באגף-החינוך של העירייה, או חשב-השכר של רשת-חינוך כזו או אחרת. בעצם גם זה לא ממש נכון. לא החשב עושה את החישוב, אלא יש תוכנת-שכר, שמחשבת אוטומטית כמה אנחנו צריכים לשלם.
כמובן שהתוכנה מבוססת על כללי רשות-המיסים, אבל רשות המיסים לא מעורבת בתהליך.
את תשלום-המס המעסיק “שולף” מתוך המשכורת שלנו (זה נקרא “ניכוי במקור”), ומעביר בעצמו את התשלום למס-הכנסה. מס-הכנסה מקבל את התשלום ואת הדיווח על גובה המשכורת שהעובד קיבל.
אם למס-הכנסה החישוב מסתדר אצלם, לא נשמע ממנו יותר השנה. אם יש בעיה, רשות-המיסים תדע איפה למצוא אותנו…
כל החישוב שאמרנו טוב ויפה, כל עוד המורה עובד אצל מעסיק אחד. המעסיק מחשב את ההכנסה השנתית הצפויה של העובד, וקובע לו את מדריגת-המס וגובה התשלום.
אבל מה קורה אם אני מורה בשני בתי-ספר, ויש לי שני מעסיקים? למשל משרד-החינוך ועיריית ת”א? הרי כל אחד מהם רוצה לדעת כמה ארוויח השנה. אבל הוא לא יכול לדעת, כי אין לו את התמונה המלאה. הוא לא יודע כמה אני מרוויח אצל המעסיק השני.
תשאלו – מה הבעיה? שכל אחד יעשה חישוב בעצמו!
בואו ניתן דוגמה ונסביר מה הבעיה. ניתן דוגמא בנאלית עם מספרים עגולים לגמרי, רק כדי להסביר את הבעיה:
יקיר הינו מורה למתמטיקה רב-פעלים. הוא מצליח להתחבר לכל שכבות הגילאים. לכן יקיר רוצה ללמד גם בכיתה א’ וגם בכיתה י”א. הוא רוצה להרוויח גם את ה-18 שעות הנוספות של אופק-חדש, וגם לעבוד ברפורמה שהיא הרבה יותר משתלמת (צריך לכתוב את השם שלה, או שזה ברור לכולם?)
יקיר עובד בבית ספר יסודי ב-50% משרה, ובתיכון ב-50% משרה הנותרים. בכל אחד מבתי-הספר הוא מרוויח 50,000 ₪ . (לא יקרה, כן? אני מזכיר שהוא עובד בשתי רפורמות שונות… אבל רק בשביל הדוגמה)
מבחינת חובתו החוקית, יקיר מרוויח 100,000 ₪ סך-הכל בשנה, ולכן הוא נמצא במדריגת-מס של 14%. לפי מדריגות-המס הוא אמור לשלם 10,980 ₪. אבל בזכות 2.25 נקודות-הזיכוי שיש לכל תושב ישראלי, הוא צריך לשלם רק 5,095 ₪ לשנה זו.
אבל איך החשב של משרד-החינוך יעשה את החשבון הזה? הוא לא יודע שיקיר עובד גם בתיכון? ואיך החשב של אגף החינוך של עיריית ת”א יעשה את החישוב הזה? הוא לא יודע שיקיר מלמד גם ביסודי?
אז אולי יקיר לא יספר לאף אחד שהוא עובד בשני מקומות? לכל אחד מהמעסיקים הוא יספר שזה המקום היחיד, וככה הוא גם יחתום בטופס 101 בתחילת השנה? בואו נראה מה יצא לו מזה.
מבחינת כל-אחד מהמעסיקים של יקיר, יקיר מרוויח אצלו 50,000 ש”ח בשנה בלבד. זה אומר שהוא במדריגת-מס של 10%, וצריך לשלם מס של 5,000 ש”ח בשנה. ואם כל אחד מהמעסיקים יוריד את ה-2.25 נקודות זיכוי של יקיר, יוצא שיקיר פטור מלשלם מס, אצל כל אחד מהמעסיקים שלו! (זוכרים? את החישוב עושה חשב-השכר של המעסיק, לא מס-הכנסה)
ענק! תראו איך יקיר הצליח להיפטר מתשלום של למעלה מ-5,000 ש”ח.
אז זהו שלא. זוכרים שאמרנו שמס-הכנסה מקבל מהמעסיקים את הדיווחים? אז מס-הכנסה יקבל דיווח שיקיר עובד בשני מקומות, המחשב של מס-הכנסה יעשה 1+1, ויבין שיקיר עשה פה קומבינה. וכמו שאמרנו, כשמס-הכנסה רוצה – הוא יודע למצוא אותנו בקלות (או למצוא את חשבון הבנק שלנו…). בקיצור – לא נעים ולא כדאי.
אפשרות אחרת שיקיר יכול לעשות, היא לנצל את נקודות-הזיכוי רק אצל אחד מהמעסיקים בעזרת טופס 101, ואצל המעסיק השני לא לעשות כלום ולא להגיד כלום. פשוט לא להגיש את ה-101 כדי לא לשקר. ואז מה יוצא? אצל המעסיק הראשון, שאצלו יקיר מרוויח 50,000, הוא באמת לא משלם שום מס. אבל המעסיק השני, בגלל שאין לו שום הצהרה מיקיר, חייב לנכות לו את מדריגת-המס המירבית – 47%! כלומר שעל משכורת 50,000 אצל המעסיק השני, יקיר ישלם 23,500 ש”ח!.
במקום קצת יותר מ – 5,000 ₪ שיקיר אמור לשלם על משכורת שנתית של 100,000 ש”ח, יקיר ישלם יותר מפי-4.
אז יוצא שלא שווה לעבוד אצל שני מעסיקים? מה שלא תעשה, תאכל אותה?
בדיוק בשביל זה הומצא המושג “תיאום מס”.
תיאום-מס
מס-הכנסה מכיר במציאות בה אנשים עובדים אצל יותר ממעסיק אחד, וצריכים לעשות חישוב שנתי משותף. בעצם ניתנת לנו האפשרות לתאם בין המעסיקים, ולחשב ביחד כמה מס אני באמת חייב לשלם, כאילו שני המעסיקים הם מעסיק אחד.
בצורה כזו אנחנו נשלם את אותו מס בדיוק, שהיינו משלמים אם היינו עובדים אצל מעסיק אחד.
מבחינת יקיר התיאום-מס גורם, שלמרות שהוא עובד אצל שני מעסיקים, הוא ישלם בסוף בדיוק את ה-5,095 ₪ שהוא אמור לשלם. בדיוק כמו שהוא היה משלם אם הוא היה מרוויח הכל אצל אותו מעסיק.
איך בפועל זה קורה? יקיר פונה בתחילת השנה ל”מעסיק העיקרי” שלו. זה שאצלו הוא עובד הכי הרבה שעות, ומרוויח הכי הרבה שכר. למעסיק הזה הוא ממלא טופס 101, שם הוא מספר על כל נקודות-הזיכוי שלו. (זוכרים? תושב-ישראל, ילדים, תואר וכד’). המעסיק העיקרי מחשב את המס, בלי לדעת שיקיר מתכוון לעבוד אצל עוד מעסיק (כי מבחינת המעסיק העיקרי זה באמת לא משנה. הוא עושה את אותו חישוב בכל מקרה)
לפני שיקיר פונה ל”מעסיק המשני”, הוא פונה למס-הכנסה (עוד מעט נסביר איך). הוא מספר למס-הכנסה (את האמת, מומלץ תמיד) שהוא רוצה לעבוד אצל מעסיק נוסף.
מס-הכנסה ישאל אותו: “כמה נראה לך שתרוויח השנה אצל המעסיק העיקרי?” ויקיר יענה לאור נסיון העבר – “בערך 50,000”. ואז מס-הכנסה ישאל אותו: “וכמה נראה לך שתרוויח השנה אצל המעסיק השני?” ויקיר יענה לאור נסיון העבר: “גם 50,000”. ואז מס-הכנסה יוציא מכתב, שנקרא “תיאום-מס”, שמיועד בעיקר למעסיק השני.
במכתב הזה מס-הכנסה יודיע למעסיק המשני: “תראה. הבחור החביב והישר הזה, כבר עובד בעבודה אחת. אתה המעסיק השני שלו. לכן עשינו חישוב כולל, שעל ה-9,000 ש”ח הראשונים, אתה עדיין לא מוריד לו כלום, על ה-15,000 ₪ הבאים, אתה מוריד לו 10%, ועל ה-26,000 הבאים תוריד לו 14%. ואם הוא במקרה ירוויח עוד יותר, תוריד לו גם 14%”.
ככה למעשה המעסיק השני יודע שיש מעסיק ראשון, ושצריך לעשות חישוב כולל. ככה יקיר ניצל. מצד אחד לא לגנוב מהמדינה ולא להסתבך עם רשות-המיסים, ומצד שני הוא לא משלם שקל מיותר למס-הכנסה, למרות שהוא עובד בשתי עבודות.
אגב, במהלך התהליך מס-הכנסה ישאל, כמה מעסיקים ישנם. יכולים להיות אפילו יותר משני מעסיקים בו-זמנית באותה שנה, וכל אחד מהמעסיקים, שהוא לא המעסיק העיקרי, צריך לקבל טופס כזה.
במשפט פשוט – בזכות התיאום-מס, העובדה שאני עובד אצל שני מעסיקים לא פוגעת בי מבחינת מיסים! חשוב לזכור את זה, כי יש מיתוס שבשני מעסיקים משלמים מס מיותר. אם למישהו ירד מלא מס מהמעסיק השני ,זה רק כי הוא לא מילא תיאום-מס, או שעשה את זה לא כמו שצריך!
ומה קורה אם לא ניצלתי את כל נקודות-הזיכוי אצל המעסיק הראשון? אכלתי אותה?
לא! עוד יתרון של תיאום-מס, שהוא דואג גם לנקודה הזו. ניעזר באורנה כדי להסביר.
אורנה עובדת בבית-ספר שש-שנתי. יש לה שני תלושי-משכורת. מהרשת 2/3 משרה, כי היא מלמדת בתיכון, וממשרד החינוך 1/3 משרה, כי היא מלמדת גם בחטיבה. (נכון שזה הגיוני שמורה עובדת באותו בית-ספר ומקבלת שני תלושי משכורת?…)
מהרשת היא מקבלת משכורת של 8,000 ₪ בחודש.
אבל שכחנו לציין, שלאורנה יש 3 ילדים, ולכן יש לה סך-הכל 9.25 נקודות זיכוי. לכן החשב של הרשת קובע, שאורנה לא צריכה לשלם מהמשכורת שלה, אפילו לא שקל אחד למס-הכנסה. אבל אורנה אפילו לא ניצלה את כל נקודות-הזיכוי שלה. לא חבל? אם היא היתה מרוויחה גם את ה-4,000 הנוספים אצל המעסיק העיקרי, היא גם לא היתה משלמת שום מס-הכנסה.
אבל יש תיאום-מס! מס-הכנסה יודע על נקודות-הזיכוי של אורנה, ולכן הוא אומר למשרד-החינוך, שהפעם הוא דווקא המעסיק המשני של אורנה – “גם אם היא תרוויח אצלכם סכום חודשי של 6,000 ש”ח, אל תורידו לה בכלל מס, כי יש לה ילדים. מה שהיא תרוויח יותר מזה, תורידו לה 10% מס”.
אז תיאום-המס גם עוזר לזה, שאם לא ניצלנו את מלוא נקודות-הזיכוי אצל המעסיק הראשון, היתר ינוצלו אצל המעסיק המשני.