יצאתי לחופשת-לידה, האם אקבל שכר על חופשת-הקיץ? אני חייבת לחזור שבוע לפני תחילת החופש, כדי לקבל משכורת בחופש?
דבר ראשון – מזל-טוב!
חופשת-לידה הינה נושא בעל השלכות וסעיפים רבים, ביחס לכל עובדת (ועובד) במשק, ובפרט לעובדי-ההוראה. איך נראה התלוש בזמן החופשה? דמי-לידה, הארכה לחל”ת, שבתון לפני ואחרי לידה, הפרשות לפנסיה והשתלמות בזמן החופשה, ועוד.
חופשת-הקיץ מתקרבת, ולכן במאמר הזה אעסוק בצורה ממוקדת בנושא שבכותרת (ובהתאם לכך, התשובות שלי בתגובות לא יגלשו לנושאים אחרים…).
המון נשים שנמצאות בחופשת-לידה, שואלות האם הן חייבות לחזור לעבודה לפני תחילת חופשת-הקיץ, כדי לקבל משכורת גם על החופש?
בשורה התחתונה התשובה היא – לא! אין צורך.
למי שזה מספיק – שמחתי לעזור.
אבל למי שרוצה להבין מה יהיה גובה המשכורת בחופשה, מה יקרה בסיטואציות יותר מורכבות, ואולי להבין יותר את המנגנון לפיו משרד-החינוך משלם – נצא לדרך.
עצם השאלה נובעת מבלבול בין התשלום על חופשת הקיץ מצד אחד, לתשלום על חופשות אחרות כמו סוכות, חנוכה ופסח, מן הצד השני.
בואו נסביר בדיוק מה ההבדל.
מה ההבדל בין חופשת קיץ לחופשת פסח?
המשותף לכל החופשות הוא שעובדי-הוראה זכאים לתשלום מלא על כל החופשות הנ”ל (איזה כיף לנו…).
גם מי שנמצאת בחופשת-לידה זכאית לתשלום על אותן חופשות, בנוסף לדמי-הלידה שהיא מקבלת מביטוח-לאומי.
אני מדגיש, שמדובר על ה-15 שבועות הראשונים שלאחר תחילת חופשת-הלידה, שעליהם מקבלים תשלום מביטוח-לאומי. יולדת שבוחרת להאריך את החופשה לחל”ת, לא זכאית לתשלום על החופש שיוצא במהלך תקופת החל”ת.
*טיפ קטן שמפורט במאמרים אחרים – כדאי לבדוק שאכן מקבלים את התשלום הנוסף על החופשות. זה נקרא בתלוש “תוספת פגרה”, או משהו בסגנון הזה.
חופשת פסח (ושאר החגים)
אבל יש הבדל אחד בין קבוצת החופשים ה”קטנים” לחופשת הקיץ ה”גדולה”. מכאן ואילך לחופשות הקצרות יותר נקרא “חופשות-החגים”, ולחופשת הקיץ נקרא – “חופשת-הקיץ” (איזו מקוריות…)
כדי שיולדת תקבל משכורת ב”חופשות-החגים”, צריך לקרות אחד מ-3:
- או שהחופש כולו נופל בתוך ה-15 שבועות הראשונים לחופשת-הלידה.
- או שה-15 שבועות מסתיימים באמצע החופש. והמורה מתכוונת לחזור לעבוד אחרי החג.
- או שה-15 שבועות מסתיימים בדיוק ביום שלפני היציאה מהחופש, והמורה מתכוונת לחזור לעבוד אחרי החג.
בכל המקרים הללו, המורה תקבל תשלום מלא מהמעסיק על החופש, בנוסף לדמי-הלידה.
אם ה-15 שבועות מסתיימים אפילו יום אחד לפני היום של סעיף 3, והמורה בחרה להאריך את החופשה לחל”ת, היא לא תהיי זכאית בכלל לתשלום על החופש.
חשוב לשים-לב שאם ה-15 שבועות הסתיימו בדיוק ערב החופשה, והמורה ממשיכה לחל”ת, היא לא זכאית לתשלום על החופשה. (הרי ראשי-התיבות של חל”ת זה “חופשה-ללא-תשלום”…)
ואם ה-15 שבועות מסתיימים באמצע החופש, והיא ממשיכה לחל”ת, היא תקבל תוספת רק על החלק של החופשה שנמצא בתוך ה-15 שבועות.
לכן חשוב לזכור – אם את מתכוונת לחזור וללמד מייד אחרי חופשת-החג, תודיעי מראש להנהלה ולאגף-כח-אדם, שאת לא מתכוונת להמשיך לחל”ת, כדי למנוע בלאגן מיותר, ולקבל את התוספת על החופשה.
אם נסכם במשפט אחד – תשלום על חופשות החגים, הוא רק למי שכרגע נחשב למורה-פעיל, והוא לא בחל”ת.
אז גם ב”חופשת-קיץ” חייבים לחזור לעבוד כדי לקבל את התוספת?
אז זהו שלא. המנגנון של התשלום על חופשת-הקיץ הוא אחר לגמרי. וזה מקור הבלבול.
כמה כסף נקבל בחופשת הקיץ? תלוי כמה עבדנו באותה שנת-לימודים.
מי שלימדה כל השנה בצורה מלאה (חוץ משבתות וחגים כמובן), זכאית לקבל בחופשת-הקיץ 100% משכרה במהלך השנה.
מי שלימדה כל השנה חוץ מחודש אחד, זכאית ל-90% משכרה. מי שלא לימדה חודשיים במהלך השנה, זכאית ל-80% משכרה, וכן הלאה.
האמת שזה לא החישוב המדוייק לגמרי. יש הבדל קטן בצורת החישוב בין מורי-יסודי למורי חטיבה ותיכון, אבל לצורך הבנת הרעיון זה מספיק.
כדי לקבל איזשהו תשלום על חופשת-הקיץ, צריך לעבוד מינימום חודשיים באותה שנת-לימודים.
הסיטואציה שבה עובדים רק חלק מהשנה, יכולה לקרות למי שהתחילה את עבודת ההוראה בהמשך השנה ולא ב-1 לספטמבר, למורה שעוסקת במילוי מקום בלבד ולא תמיד יש עבודה, והכי חשוב לענייננו – למורה שהאריכה לחל”ת את חופשת-הלידה שלה.
ה-15 שבועות הראשונים, שעליהם מקבלים תשלום מביטוח-לאומי, נחשבים לימי עבודה לכל דבר. לעומת זאת ההארכה לחל”ת לא נחשבת לתקופת עבודה לעניין המשכורת בחופשת-הקיץ (היא כן יכולה להיחשב לעניינים אחרים- בהזדמנות אחרת…).
לכן אם מורה האריכה חופשת-לידה לחל”ת באותה שנה למשך חודש, ירד לה-10% מהמשכורת בקיץ, אם היא לקחה חודשיים חל”ת, היא תקבל 80% מהמשכורת הרגילה בקיץ, וכן הלאה. זה לא משנה אם היא חזרה לעבוד ב-19 ביוני או לא.
ובמשפט אחד – תשלום על חופשת-הקיץ, לא קשור לשאלה אם המורה פעילה או לא. השאלה היחידה היא כמה חודשי עבודה בפועל היו באותה שנה
ואם במהלך השנה היתה שמירת הריון?
אם המורה יצאה לשמירת הריון וקיבלה על-כך אישור מביטוח-לאומי, תקופה זו נחשבת כתקופת עבודה לכל דבר ועניין. לכן המשכורת שלה בחופש תחושב גם על בסיס תקופת השמירה.
גם תקופה שבה נוצלו ימי מחלה נחשבת לתקופת עבודה ותילקח בחשבון בחישוב המשכורת של החופש.
אמנם זה לא קשור לענייני לידה, אבל ימי-מילואים, נחשבים גם הם לתקופת עבודה.
(טיפ קטן: למנהלים נוח יותר שהמורה תצא לחופשת לידה מוקדמת, ולכן הם לוחצים על המורה לעשות זאת, במקום להשתמש בימי המחלה שלה.
חשוב לדעת שאם מקדימים את התחלת חופשת הלידה, גם מקדימים את הסיום שלה, סתם בגלל שהמנהל מלחיץ.
מותר לעמוד על הזכויות שלנו בתקיפות ולהשתמש בימי המחלה שעומדים לזכותנו, ולהנות מחופשת הלידה בשלימותה).
דוגמה:
שרית מלמדת בבית-ספר יסודי. ב-15 לדצמבר שרית ילדה בת ושמה – דנה. כדי לעשות את החישוב מעניין, נספר שלשרית כבר היה מאוד קשה לתפקד, שבועיים לפני הלידה. היא הרגישה שמבחינה בריאותית היא כבר לא יכולה לתפקד כמורה, ולכן היא קיבלה אישור מחלה מהרופא שלה, על אותם שבועיים.
החופשה בתשלום של שרית היא למשך 15 שבועות, 105 ימים, עד סוף מרץ. החל ממרץ שרית זכאית לעוד 11 שבועות חל”ת באופן אוטומטי. אבל כדי שיהיה עגול ומובן, היא האריכה חל”ת לעוד 3 חודשים, עד סוף יוני.
עכשיו ננתח מה היה לשרית השנה:
עבודה סדירה עד סוף נובמבר – 3 חודשי עבודה.
שבועיים ימי מחלה – גם ימי עבודה.
3.5 חודשי חופשת לידה בתשלום – גם תקופת עבודה.
כלומר לשרית נחשב שהיא עבדה באותה שנה 7 חודשים מתוך 10 חודשים בשנת לימודים רגילה. זה אומר ששרית זכאית בחופשת הקיץ למשכורת השווה ל-70% ממשכורתה במהלך השנה. כך שאם משכורתה היא 10,000 בחודש, בחופשת הקיץ היא תקבל 7,000 ש”ח לחודש. (חבל שבמציאות המספרים לא כאלה עגולים ופשוטים…)
סיכום
תשלום על חופשות-החגים ניתן רק למורה שבזמן החופשה מוגדר כמורה שאינו בחל”ת.
תשלום על חופשת-הקיץ הוא פונקציה של חודשי העבודה בפועל במהלך שנת הלימודים, בלי קשר לסטטוס המקצועי בזמן היציאה לחופשה.
מה נחשב לתקופת עבודה לחישוב המשכורת בחופשת הקיץ? חופשת-לידה בתשלום, שמירת-הריון, ימי מחלה, מילואים, וכמובן – התקופה שבה מלמדים כרגיל.
אז עכשיו הבנו שלא צריך לחזור לעבודה שבוע לפני החופש…?
ושוב – שיהיה במזל-טוב!
*קרדיט לגלעד פורת על כתיבת המאמר
